שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
בלק תשפ – עוד על מעורבות וחטטנות
ראשי » שערים לפרשה » ספר במדבר » בלק תשפ – עוד על מעורבות וחטטנות
2 תגובות

אחת מברכותיו / תשבחותיו של בלק לישראל היא: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". מיהם האהלים האלו? שני כיוונים ישנם במפרשים. יש שהלכו בכיוון של בתי כנסיות ובתי מדרשות, אבל הגמרא בבבא בתרא (ס.) לומדת מכאן משהו על האוהלים הפשוטים של כל אחד מישראל "ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה".

השבח שמוצא בלק בעם ישראל הוא שבתיהם מאורגנים כך, שלא תהיה מציצנות. שבאופן טבעי, אדם לא יסתכל בתוך ביתו של חברו. זה גם חלק מהיסוד של איסור רכילות. שאדם לא יהיה עסוק במה שמתרחש אצל האחר.

ומאידך, אנו מוצאים גם ביקורת, כשאנשים נמנעים מלפעול למען האחר. ומאידך, הגמרא בשבת (קיט:) מבקרת את דור החורבן, על כך שלא הוכיחו אחד את השני: "אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים לא מצאו מרעה. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה – אף ישראל שבאותו הדור, כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה".

אז אנחנו נעים על איזשהו ציר. הציר שבין מציצנות וחטטנות, ובין מעורבות חברתית בריאה.

קשה לקבוע מסמרות בשאלה, איפה עובר הגבול. ואני רוצה להציע שתי נקודות:

(1) במישור של העזרה צריך לדעת שעזרה לא מושיטים. עזרה מציעים. לא תמיד אנשים רוצים את העזרה שלנו, ולא בהכרח בדרך שבה אנו יכולים לעזור. אדם יכול להציע את עזרתו. במילים, במחוות. והאדם שמולו, יבחר אם להשתמש בכך.

(2) במישור של התוכחה, חשוב לדעת שהמציאות מורכבת. בעיות בחיים, הן ברמה הפרטית והן ברמה ציבורית, נוטות להיות מורכבות. אם הן היו פשוטות, הן היו נפתרות בקלות. לכן, מי שרוצה לעזור באמת, צריך לפנות לכך זמן, סבלנות, נכונות להבין את מורכבות הבעיה. מי שיש לו פתרון של 'זבנג וגמרנו', כנראה לא יעזור באמת.

שיתוף

קשור

חטטנות ומעורבות מעורבות חברתית פרשת שבוע
« הקודם
הבא »
2 תגובות
  1. רענן לבנה 2 ביולי 2020 בשעה 10:58 הגב

    נראה שחלק מההתחלה חסר

    • styoav@gmail.com 2 ביולי 2020 בשעה 11:04 הגב

      תודה. תיקנתי.

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • מהלכות תשעת הימים
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • ראיות נסיבתיות בדיני ממונות
  • פנחס תשפב - מיקומה של פרשת המוספים
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס