שתי בעיות הלכתיות עיקריות עומדות בפני מי שרוצה להתרחץ בשבת. הראשונה, איסור בישול, והשניה, גזירת רחיצה.
כאשר אנו פותחים את ברז המים החמים בשבת, נכנסים במקומם מים קרים לדוד. אם בדוד יש מים חמים, הם עלולים לבשל את המים שבדוד. איסור זה אינו קשור למטרה שבשבילה אנו פותחים את הברז – שטיפת ידים, מקלחת או שטיפת כלים.
לכן, אם המים החמים שבדוד התחממו באמצעים חשמליים או באש (כמו במתקני יונקרס למיניהם), אסור לפתוח את ברז המים החמים בשבת, אפילו אם הם התחממו בערב שבת. אם המים החמים שבדוד התחממו בשמש, מותר להשתמש במים החמים, למרות שנכנסים במקומם מים קרים.
עד כאן באשר לבעיית הבישול. אולם, גם אם המים התחממו מהשמש, ישנו איסור נפרד, להתרחץ במים אלו. איסור זה הוא גזירת חכמים, כדי שאנשים לא יחממו את המים בשבת, ויאמרו שהם התחממו מבעוד יום.
איסור רחיצה בשבת מתייחס הן לרחיצת כל גופו , דהיינו אמבטיה, והן לרחיצת אבר אבר, דהיינו שימוש ב‘טוש‘. אבל הוא אינו חל על שטיפת ידים או רחיצת מיעוט אברי הגוף.
אדם שהתלכלך מאוד בשבת, או אסטניס שרגיל לרחוץ מדי יום ומרגיש מלולכך במיוחד אם אינו מתרחץ מדי יום, רשאי להתרחץ גם בשבת. כאמור, בתנאי שאין בעיית בישול במים, דהיינו שהם התחממו בדוד שמש. (שמירת שבת כהלכה פרק יד סעיף א). והוא הדין לתינוק שרוחצים אותו מדי יום.
גם מי שאינו אסטניס, אלא סתם מצטער מחמת שאינו מתקלח, רשאי להתרחץ במים קרים (שם). אבל סתם כך, למנהג האשכנזים אין להתקלח גם במים קרים.
רחיצה ביום טוב – לגבי יום טוב, נחלקו הראשונים אם בכלל יש בו את איסור רחיצה. למעשה, מנהג הספרדים שאין איסור רחיצה ביום טוב . למנהג האשכנזים, יש איסור להתרחץ אם עושה אמבטיה, אבל ניתן להתקלח בטוש נייד (לא הטוש הקבוע במקלחת), כיוון שזה נחשב רחיצת אבר אבר (משנה ברורה סימן תקיא סקי“ח).
ההיתר ביום טוב הוא בין במים שהתחממו בשמש ובין במים שחוממו בבוילר חשמלי באמצעות שעון שבת. מי שיש לו מערכת יונקרס, בדרך כלל אינו יכול להשתמש בה ביום טוב, בגלל שיש שם גם הבערה וכיבוי של אש.