הקדמת שלום לפני התפילה

החל מעלות השחר, אסור לאדם להקדים לבית חברו כדי לומר לו שלום. בכלל האיסור הזה, לא רק להקדים לבית חברו, אלא גם להגיע למקום שלו בבית הכנסת במיוחד וכדומה (שו"ע או"ח פט, ב ומשנ"ב שם סק"ט).

אבל, אם יש סיבה שמגיע לבית חברו, כגון שעובר לקחת דבר מה וכו', מותר לברך אותו בשלום. וכן אם פוגש אותו ברחוב בדרך לבית הכנסת, בלי שעושה עיקוף מיוחד בשביל החבר, מותר לברכו גם בשלום. ואמנם, לכתחילה מחמירים שלא להגיד שלום אלא רק 'בוקר טוב' וכדומה.

כיוון שהאיסור לומר שלום כשפוגש את חברו בדרך הוא רק חומרא, הרי שאם החבר הקדים לו שלום, רשאי לענות לו שלום. כמו כן, אם כבר אמר ברכות השחר, רשאי לומר שלום (משנ“ב שם סקט“ז).

האיסור לאכול לפני התפילה

כל מצווה שקבוע לה זמן, אסור לאכול לפני שמקיימים אותה. לכן, כבר מחצי שעה לפני עלות השחר, אסור לאכול סעודת קבע. סעודת קבע, היינו סעודה של פת, או של פת הבאה בכסנין, אם היא יותר מכביצה.

אולם, מלבד האיסור הזה, ישנו איסור לאכול לפני תפילת שחרית. שאין זה כבוד שמים, שיאכל אדם קודם שמתפלל על נפשו.

לכן, מעלות השחר אסור אפילו לטעום (שו“ע פט, ג). מותר לשתות מים, שכן הם אינם נחשבים משקה של חשיבות, וכן מותר לשתות תה וקפה, אפילו עם חלב וסוכר (פסקי תשובות פט, יז).

מי שאוכל ושותה מסיבות רפואיות, כגון שצריך לאכול כדי לבלוע כדורים, רשאי לעשות זאת לפני התפילה (שו“ע שם).

כמו כן, מי שרעב, ומרגיש שאם לא יאכל או ישתה לא יוכל לכוון בתפילה, רשאי לאכול לפני התפילה. אלא, שבמקרה כזה, אם מדובר באכילה מועטת, יש מקום להקל לאכול ואחר כך יתפלל במנין. אבל אם צריך לאכול סעודה, עדיף , במידה ואפשר, שיתפלל ביחידות ורק לאחר מכן יאכל (ביאור הלכה סוף סעיף ג, ופניני הלכה תפילה פרק יב אות ז, ובעיקר הערה 9).

לילדים מתחת לגיל מצוות מותר לאכול לפני התפילה (משנ“ב סימן קו סק“ה).