כפי שעשה גם אביו לפניו, יעקב מברך את בניו. המפרשים ציינו כבר, שחלק מהשבטים לא קיבלו ברכות במובן של איחול לטובה, אלא אדרבה דברי תוכחה וביקורת. מהי, אם כן, משמעות המילים ”אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם“?

הרבה מן המפרשים אומרים, שהכוונה היא, שיעקב אמר דברים על העתיד של כל שבט. כפי שאומר רש“י ”איש אשר כברכתו – ברכה העתידה לבא על כל אחד ואחד ”. חלק מהמפרשים מדגיש, שלא רק נבואה על העתיד יש כאן, אלא גם גילוי אופי ותכונה של כל אחד מהשבטים.  אבל, אם מדובר רק בגילוי העתיד או האופי, מהי הברכה של יעקב?

גם כאן, הרבה מן המפרשים אומרים, שלאחר גילוי האופי והעתיד של כל אחד מהשבטים, הוסיף יעקב וברך אותם. הברכה הנוספת אינה כתובה בפירוש בפסוקים, אבל היא היתה כעין איחול של יעקב לבניו שיקרה להם טוב בהתאם לתכונותיהם.

אולי אפשר להציע הסבר נוסף. הרבה פעמים, הדרך שבה אנחנו פועלים מושפעת מאוד מהאופן שבו אנו תופסים את עצמנו. זה פועל גם לטובה, אבל גם לרעה. אנו נוטים להגביל את המאוויים והשאיפות שלנו בהתאם לאופן שבו אנו תופסים את עצמנו.

כשאדם אחר מצביע על תכונת אופי שלנו, בין אם מדובר בשינוי של ממש מהאופן שבו אנו תופסים את עצמנו, ובין אם מדובר בשינוי של הדגשה של היבטים שונים באישיות, הדבר יכול לאפשר לצאת מן המסגרת. לראות את עצמנו פתאום מחדש, ובכך לאפשר לשנות את דרכי הפעולה שלנו.

זה לא מחליף את העבודה האישית של כל אדם. אבל מתן מבט נוסף על אדם והכוונה לכיוון טוב, יכולים להיות ברכה גדולה.