פרשת מקרא ביכורים מוכרת לנו היטב מליל הסדר, שם אנו דורשים את הפסוקים האלו, כחלק מתהליך לימוד הבנים, במצוות סיפור יציאת מצרים. ושם, אנו פותחים את סיפור יציאת מצרים, בעקבות מדרש חכמים, במילים "צא ולמד". למה לצאת? למה אי אפשר סתם ללמוד?
מסתבר שהתשובה היא, שלימוד, לעולם כרוך בהבנה שיש לך מה לקבל ממקום אחר. שהמקום שבו אתה נמצא אינו שלם, ויש לנוע הלאה, למקום טוב יותר. אם אדם קורא משהו, וכל הזמן רק מהנהן בראשו בהסכמה, הוא אינו לומד דבר. כשהוא תוהה על הדברים, מעבד אותם, מגיב אליהם ואף חושב אחרת, זוהי למידה. למידה כרוכה, לעולם, בתהליך של יציאה של האדם ממקום מנוחתו.
הדברים נכונים ללמידה, ולא פחות מכך, לתהליך התשובה. תהליך התשובה הוא תהליך של יציאה של האדם ממקומו הנוכחי. מי שמחפש את הדרך לחזור בתשובה בהתחזקות של עשייתו הנוכחית, הרי הוא כמי שמחפש את המטבע מתחת לפנס. תהליך התשובה כרוך, במהותו, בהבנה שמה שאני עושה כעת, מוליך אותי אל טעויותי וחטאי. ואם אני רוצה לעשות אחרת, עלי להשתנות. לפעמים, שינוי קטן, ולפעמים, שינוי גדול ורחב.
יהי רצון שנצליח כולנו לחוש את הצורך בשינוי, ולנוע, גם אם מעט, ממקומנו, למקום טוב יותר.