שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
ויקרא תשעט – צפון, חוץ ופנים
ראשי » Uncategorized » ויקרא תשעט – צפון, חוץ ופנים
אין תגובות

למה שוחטים את קדשי הקדשים בצפונו של המזבח? מה עניינו של צד צפון?

החזקוני אומר, שהצפון הוא בעצם לא צפון, אלא לכיוון מערב. הוא מציין שהמזבח יחד עם הכבש עמדו בעיקר בדרום המקדש, מה שאומר, שאם רוצים להקריב קרבן מול פתח המקדש עצמו, צריך לעמוד בצד צפון. צד דרום יש 'חסימה' של המזבח בדרך לפתח המקדש. ולכן, צד צפון הוא הצד ש"לפני ה'" – יותר מאשר צד דרום.

 

לעומת זאת, הרבה מפרשים, מתייחסים לצד הצפון בהקשר שלו לרוחות השמים. הגמרא בבבא בתרא (כה:) מתייחסת לכך, שבחצי הכדור שלנו, השמש מקיפה מן המזרח אל המערב, דרך הדרום. העולם 'מוקף' משלושה צדדים, וצד צפון הוא הצד הפתוח. ההקרבה בצד צפון, באה 'כנגד' הפתיחות של צד צפון.

וכאן מעניין לראות איך המפרשים מתייחסים ל'כנגד' הזה. הרקנאטי (ויקרא א, יא) מתייחס לכך ש'מצפון תפתח הרעה'. צד צפון הוא הצד של הכחות השליליים ומדת הדין כי העדר הגבולות בצפון הוא פתח לרעה.

לעומת זאת, הרב קוק, בעולת ראיה (קדשי קדשים שחיטתן בצפון) מתייחס לפתיחות של הצפון, כסמל לקירבה אל האינסוף. הצד הצפוני, שאינו כלוא, מאפשר מבט את המרחבים העצומים של האינסוף, מרחבים שאנחנו לא יכולים לראות בכלל. דרך המרחבים האלו, דרך ההתחברות למשהו פנימי, שאנו לא מסוגלים לראות ולהבין בכלל, זה מה שמתקן את הקשיים בעולם הזה. כשאנו מבינים, שאנו לא מבינים הכל, אבל הכל מאת ה', זה הופך את הקשיים למשהו שהוא חלק מהתכנית הא-הית הגדולה.

 

המילה 'צפון' אצל הרב קוק, היא עניין של 'הסתרה'. העדר הגבולות לא מאיים, כמו אצל הרקנאטי, אלא מאפשר מבט אל סודות צפונים, שאיננו יכולים לראות אותם, אבל הם שם., העדר הגבולות הוא הזדמנות להתחבר, לקלוט ולקבל הארה מבחוץ, מהאינסוף.

 

לחתם סופר, בדרשות על התורה, יש רעיון נוסף, שקשור גם כן לצפון, כביטוי של הסתר. העבודה בצפון מרמזת על כך, שההתקרבות לקב"ה היא עניין שבהסתר. מי שעושה הרבה רעש וצלצולים, לא בהכרח מתקרב לקב"ה. ההתקרבות, היא עניין בנפש פנימה, בהסתר.

 

אם הציר שעליו נעים, אצל הרב קוק, הוא בין העולם המוגבל ומה שמעבר לעולם – תנועה מבפנים החוצה – הרי שאצל החתם סופר, התנועה היא הפוכה – מבחוץ פנימה. ההתקרבות אל הקב"ה באה לידי ביטוי בהסתר, בהצנע, בהתכנסות.

ריבוי הפרטים בעבודת הקרבנות יכול לייאש, ולתת תחושה שמדובר במשהו מאוד טכני. אבל מה שאני לוקח מדברי החתם סופר הוא, שהצד הטכני הוא רק כיסוי למתרחש בעומקא דליבא. כבכיכול הקב"ה אומר לנו 'עשו הכל בצורה הכי פורמלית שיש, כולם אותו דבר, כי את מה שמתרחש במעמקי הנפש יחד עם העשייה החיצונית, צריך להשאיר בהחבא'.

 

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

עבודת ה' פרשת ויקרא צפון קרבנות
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד