שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
בא תשפא – חירות פנימית וחירות חיצונית
ראשי » שערים לפרשה » ספר שמות » בא תשפא – חירות פנימית וחירות חיצונית
אין תגובות

יש מחלוקת תנאים מפורסמת, מתי היתה גאולתם של ישראל. מצד אחד, מכת בכורות התרחשה בלילה. וההצהרה ההיסטורית של פרעה "קומו צאו מתוך עמי" נאמרה בלילה. ומצד שני, היציאה בפועל מתרחשת רק למחרת "בעצם היום הזה". בעקבות שני הזמנים, נחלקו התנאים. לדעת רבי אלעזר בן עזריה, הגאולה התחילה מבערב. ולדעת רבי עקיבא, הגאולה מתחילה מהבוקר.

הרב קוק (עין אי"ה ברכות א קיב – קיג) מסביר שיסוד המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי אלעזר בן עזריה קשור לכך שיש ביציאה מעבדות לחירות שתי רמות: יש חירות פנימית, ויש חירות חיצונית. כפי שהוא מסביר את דברים בעין אי"ה, הגאולה בערב היתה הגאולה הפנימית, היכולת של הנפש להשתחרר מתחושת השעבוד. ואילו הגאולה החיצונית, היא ההופעה בפועל של הגאולה הפנימית. הסיבה שהגאולה הפנימית התרחשה כבר בערב, אומר הרב קוק היא ש"החופש הפנימי תלוי בביטול העבדות, וביטול העבדות צריך להיות מצד מצרים, שהם גורמי העבדות בהחזיקם עצמם לאדונים להם. ובחפזון שלהם והכרתם שאין ראוי שיהיו ישראל עבדים, בזה התחיל ביטול העבדות והתנוצץ החופש הפנימי". כשהמצרים ביטלו את השליטה שלהם בעם ישראל, מיד עלה וצץ לו החופש הפנימי.

אבל במקום אחר (מאמרי הראי"ה – חירותנו), הרב קוק כותב, שאין קשר הכרחי בין שני הדברים האלו: "אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד". לא תמיד השחרור החיצוני מוביל לשחרור פנימי. לפעמים, גם בלי כבלים מוכתבים ממש, אדם נשאר תחת כבלים. מי "שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא… במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב", אינו בן חורין.

אפשר להרהר בדברים האלו, בשאלות הלאומיות שלנו. איפה המקום שבו אנו בני חורין ממש, ואיפה המקום שבו אנחנו מרגישים שאנחנו זקוקים לאישורים חיצוניים, לאיזה נשיא ארצות הברית כזה, שיחליט עבורנו, מה נכון ומה לא, ומה לעשות ומה לא. ואפשר גם לראות, כמה זה נוח, הרבה פעמים, כשמישהו אחר מחליט בשבילנו, כאפשר לזרוק את האחריות על החלטות וחוסר החלטות, על אנשים אחרים – 'הוא לא מאשר' 'הוא כן מאשר'.

ומתוך ההרהורים הלאומיים האלו, אני רוצה לחזור גם אל החיים האישיים שלנו. כל אחד יכול לעשות את חשבון הנפש שלו עצמו, כמה הוא מצליח להיות בן חורין, וכמה הוא חי עם הנוחיות שבהעברת האחריות לאחרים. ואולי להרהר קצת גם בשאלה, אם אנחנו מוצאים את הדרכים לעזור לילדים שלנו להתחנך לאחריות עצמית, לחיים של חופש, או שגם לנו נוח, שמישהו אחר יחליט בשבילם על כל דבר.

שיתוף

קשור

העברת אחריות עצמאות אישית פרשת בא פרשת שבוע תכנית המאה
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • כיסוי אשכולות ענבים בשמיטה
  • זמני תפילת מנחה וערבית
  • מלאכות דרבנן - אוקמי ובמקום הפסד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס