ספר שמות

ביום שישי, כששטפתי את הבית לקראת שבת, שמעתי שיחה בין הרב מדן לרב בני להמן, שעסקה בשפת אמת, שהשבוע מלאו

אחרי מכות מצרים המדהימות, אחרי שהקב"ה מתערב בעצמו, לא באמצעות מלאך, לא באמצעות שרף, לא עוד דרך שליחו משה, אלא

חז"ל אומרים לנו, שאחת הסיבות למכת חושך היתה, כדי שהקב"ה יוכל להעניש את אותו חלק של בני ישראל שלא רצו

אבא שלי נוהג לומר, שכשילד נולד, ההורים מבלים את שלוש השנים הראשונות, ללמד אותו לעמוד, ללכת ולדבר. ואת שארית החיים,

מעמד הר סיני היה כנראה אחד המעמדות המרגשים ביותר בתנ"ך, ואחד הניסים הגלויים העוצמתיים ביותר. הר סיני עשן כולו, קולות

הפסוקים החותמים את פרשת פקודי, ואת ספר שמות כולו, מחברים את בנין המשכן עם מעמד הר סיני: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת

אשתי  מלמדת השנה נושאים הלכתיים הקשורים לפרשת השבוע. לרגל פרשתנו, פרשת וארא, היא התייחסה לכך שמשה יוצא מהעיר כדי להתפלל

בפרשתנו אנו לומדים על המפגש הראשון בין הקב"ה ובין גדול הנביאים – משה רבנו. ממפגש זה ניתן ללמוד רבות על

בתחילת הפרשה שלנו משה מקהיל את כל עם ישראל, ואומר להם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם". ובעוד אנחנו

בפרפרזה על המשפט המפורסם של יורם ארבל ש"ככה לא בונים חומה", אפשר לומר, שתחילת פרשת השבוע נותנת לנו מתכון –