מפני מה אסרה התורה עלינו לאכול חלק מן המאכלים?
בכמה מקומות בש"ס (שבת פו: ועוד) מעלה הגמרא סברא, שהגוים, שאוכלים מאכלות אסורות, 'חביל גופייהו'. האם משמעות הדברים היא שאכילת מאכלות אסורות מזיקה לגוף?
הרמב"ם ככל הנראה חשב שאכן המאכלות האסורות מזיקים לגוף. כך כתב במורה נבוכים (חלק ג פרק מח):
כל מה שאסרתו התורה עלינו מן המאכלים, מזונם מגונה… ורוב מה שמאסתו התורה לרוב לכלוכו ומזונו בדברים הנמאסים… ואילו היתה מותרת אכילת החזיר היו השווקים עם הבתים יותר מלוכלכים מבית הכסא… וכן חלב הקרב משביע ומפסיד העכול ומוליד דם קר מדובק, ושרפתו היתה יותר ראויה מאכילתו, וכן הדם והנבילה קשים להתעכל ומזונם רע…
וכן כותב גם ספר החינוך (מצווה עג) בהסבר איסור אכילת הטרפה, ובמקומות נוספים.
אמנם, מפרשים אחרים חלקו על הגישה הזו, משני נימוקים. נביא את דברי רבי יצחק ערמא בספרו עקידת יצחק (ויקרא שער ס):
והראוי שנדע כי לא לענין בריאות הגוף וחליו נאסרו אלו המאכלות כמו שכתבו קצת. חלילה! שאם כן נתמעטה מדרגת התורה הא-הית מזה מהיותה במדרגת חבור קטן מספרי הרפואות הקצרים בדבריהם וטעמם, וזה מגונה. מלבד שכבר איפשר לתקן אותם במיני טבולים או הרכבות בהם יתבטל כח ההיזק ההוא כמו שמבטלין כח הסמים הממיתים אשר מהם נעשו התרופות כלם ואם כן לא ישאר האיסור על עמדו ותעשה התורה כפלסתר.
גם שהגוים הבלתי נשמרים אוכלי בשר החזיר ושאר הבהמות והעופות והדגים הטמאים הנה ראינום שהם חיים על הבריאות ואין עיף ואין כושל בהם לזאת הסבה.
הטעם השני של רבי יצחק ערמא הוא שהגישה האומרת שהמאכלות האסורות אינם בריאים לגוף, לא עומדת במבחן המציאות. בפועל, הגויים האוכלים אותם בריאים לא פחות מאשר עם ישראל.
הטעם הראשון של רבי יצחק ערמא מהותי יותר. לדעתו, זוהי פחיתות כבוד לתורה, אם אנו מניחים שהיא עוסקת ברפואת הגוף. את רפואת הגוף אין צורך ללמוד מן התורה. אפשר ללמוד בספרי הרפואה. התורה נועדה עבור דברים אחרים.
מה, אם כן, טעמו של איסור מאכלות אסורות? ממשיך רב יצחק ערמא ומסביר:
אמנם מה שנאסרו להם הוא לענין חולאי הנפש ובריאותה כי הם מתועבים ומשוקצים ומזיקים אל הנפש המשכלת ומולידים בה האטימות ורוע המזג וקלקול התאוות אשר מהם תתהוה רוח הטומאה המטמא הדעות והמעשים ומגרש רוח הטהרה והקדושה ממנה.
כלומר, המאכלות האסורות מקלקלים את הנפש. כך כותב גם הרמב"ן (ויקרא יא, יג) שהתורה אסרה את אכילת בעלי החיים הטורפים כי הם אכזריים, ובאכילתם נדבקת מידת האכזריות בנפש.
ככלל, ניתן לומר שעם התקדמות המדע, וחוסר היכולת להבין באיזה אופן המאכלים האסורים אינם בריאים, המפרשים נטו יותר לכיוון של הנזק הרוחני.