שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
קרח תשעח – ברית מלח
ראשי » שערים לפרשה » ספר במדבר » קרח תשעח – ברית מלח
אין תגובות

כשחייל רומאי היה בא לקבל את המשכורת שלו, חלק ממנה היה מגיע אליו בדמות שק של מלח. קצבת המלח נקראת בלטינית Salarium, והיא המקור למילה המודרנית Salary – משכורת.

למלח יש יתרונות רבים, ואחד מהם כרוך בעובדה שהמלח אינו מפיג את טעמו.

לדעת חלק מהמפרשים, זו גם הסיבה שגם אצלינו בפרשה, וגם בפרשת ויקרא, כשמדברים על ברית, מדברים על 'ברית מלח עולם'. המלח קיים לעולם, וגם הברית היא לעולם.

אבל יש עוד שני כיוונים במפרשים המתייחסים לתכונות שונות של המלח, ובעקבותיהם לקשר בינו ובין הברית. וחשבתי לשתף אתכם במחשבות שלי סביב הפרשנויות האלו.

פירוש מעניין ראשון, הוא הפירוש של האבן עזרא. האבן עזרא מדבר על כך שמלח הוא דבר שמקלקל. ארץ מלחה, היא ארץ שלא צומח בה דבר. כמו שהמלח מחריב ומכרית, כך הברית כורתת. גם בברית המילה, אנו מבצעים פעולה של כריתה, ובכלל הביטוי 'לכרות ברית' מתייחס לכריתה.

יש בברית אלמנט של ויתור. ויתור על אפשרויות אחרות. ברית פירושה בחירה, והתכנסות סביבה. להיכנס בברית, פירושה לוותר על חלק מאפשרויות הבחירה. בפרשתנו, כשהקב"ה כורת ברית עם זרע אהרון, יש בזה ויתור מסויים על החלום ש'כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'.

פירוש שני, הוא הפירוש שהרבה מהמפרשים הולכים בדרכו (רמב"ן, משך חכמה ועוד), ומסבירים, שמלח זה טוב – במינון נכון. בלי מלח, המאכל תפל. יותר מדי מלח, המאכל לא ראוי לאכילה.

פרשת קרח היא הפרשה שבה נקבעה סופית הבחירה בכהנים. לבחירה הזו יש שתי משמעויות. ראשית, החלום של קרח ש'כל העדה כולם קדושים' נגנז. יש כהנים, ומי שלא כהן לא יכול להקטיר קטורת.

אבל לעם ישראל יש חשש נוסף (סוף פרק יז): " (כז) וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ: (כח) כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ: (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם".

בני ישראל עוברים לקיצוניות השניה – מסתבר, שאם אי אפשר להיות כהנים, אז מסוכן להתקרב אל המקדש. מי שמתקרב אל הקודש, מת. התפקיד החדש של הכהנים הוא לא רק לעבוד במקדש, אלא גם לשמש כגורם מקשר בין עם ישראל ובין המקדש.

במובן הזה, הכהנים הם כמו מלח. יותר מדי הרחקה מהמקדש, תמנע את הקשר בין עם ישראל למקדש. מעט מדי הרחקה, וכל הקרב אל משכן ה' ימות. הכהנים צריכים לדעת כיצד לפסוע בדיוק על החבל הדק – לחבר את עם ישראל למקדש, אבל לא לעבור את הגבול.

 

בניגוד למה שכתבנו בהסבר של האבן עזרא, הפירוש השני שאנו מציעים, אומר שהחלום של קרח, להתקרב אל הקודש לא מת. הוא רק צריך זהירות והתאמה למסגרת, ומורי דרך שידעו כיצד להגיע עד הגבול, בלי לחצות אותו.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד