אם נשאל כל יהודי דתי היום, הרי שאנו מונים שנת 5781 שנים לבריאת העולם (מה שמכונה בהרבה מקומות 'המניין ליצירה'). אני לא מתכוון להיכנס כאן לדיון בשאלה של היחס בין גיל העולם המקובל בעולם המדעי, ובין המספר הזה של 5781 שנים, אלא רק לדון בשאלה כיצד הגיעו למספר המקובל היום, ולשאלה, אם המספר הזה אכן מוסכם.
המניין לשטרות
טרם שנעסוק במניין שנות העולם היום, נציין, שבעבר, לא מנו לבריאת העולם. בתורה אנו מוצאים מניין ליציאת מצרים, ומניין שנות מלכים. וגם חז"ל ספרו בעיקר לשנות המלכים שהיו בימיהם.
מניין נוסף, שנזכר בחז"ל הוא מניין שהראשונים מתייחסים אליו בתור 'המניין לשטרות'. בגמרא בעבודה זרה (י.) נאמר: "אמר רב נחמן: בגולה אין מונין אלא למלכי יונים בלבד". מניין זה מתחיל בערך 1000 שנה אחרי יציאת מצרים, שנת 311 או 312 לפני הספירה. הרמב"ם (גירושין א, כז) כותב שמדובר במניין לתחילת מלכותו של אלכסנדר מוקדון. אבל די ברור שזה לא לתחילת מלכותו, אלא לאירוע אחר, שקשור לתחילת העליה לקדמת הבמה של האימפריה היוונית.
למעשה, בקרב התימנים המשיכו להשתמש במניין זה תקופה ארוכה, כמעט עד ימינו ממש, אבל במרבית העולם היהודי עברו להשתמש במניין ליצירה לפני כחמש מאות שנה, בימי הרדב"ז.
התחשיב של המניין ליצירה
בתקופת חז"ל, אנו מוצאים כמה מקורות, שחישבו את השנים מתחילת ימיו של אדם הראשון ועד אברהם אבינו, לפי שנות הלידה המתוארות בפסוקים בספר בראשית. כך למשל בפרק ה: "וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת… וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ… וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת-קֵינָן…".
אם נסתמך על החשבון הזה, ואם נניח שאף שנה לא נספרת לשני אנשים במקביל (כלומר, אם נניח שת נולד באמצע שנה, הרי ששנה זו נספרת בתור שנה 130 של אדם, וגם בתור שנה 1 של שת), אז מגיעים לחשבון, שאברהם אבינו נולד בשנת 1948 לבריאת העולם, ויצחק נולד בשנת 2048 לבריאת העולם[1].
אם מפרשים, שחשבון 400 שנות גלות מצרים מתחילות מלידת יצחק, הרי שיציאת מצרים התרחשה בשנת 2448, והכניסה לארץ, 40 שנה לאחר מכן, בשנת 2488.
על פי הכתוב בספר מלכים, בית ראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים, ולכן, לפי חישוב זה, בית המקדש הראשון נבנה בשנת 2928.
חישוב שנות המלכים בבית ראשון על פי התנ"ך קשה מאוד. אבל אנו מוצאים בכמה מקומות בחז"ל, שבית ראשון עמד במשך 410 שנים, מה שמביא אותנו לשנת 3338. גלות ראשונה נמשכה 70 שנה, ולאחריה בית שני עמד 420 שנה (שוב, מסורת של חז"ל), מה שמביא אותנו לחורבן הבית השני בשנת 3828.
התחשיב הזה, הוא בעצם התחשיב המופיע בחיבור התנאי "סדר עולם", שכבר בגמרא[2] מיוחס לרבי יוסי, הלא הוא רבי יוסי בן חלפתא, מתלמידיו של רבי עקיבא.
מתי מתחילים לספור
לגבי חורבן הבית השני, יש לנו תיעוד גם ממקורות חיצוניים, והוא היה בשנת 70 לספירה. אלא שלפי חשבון זה, אפשר לומר, שאם היום אנחנו בשנת 2021, הרי שהשנה היא שנת 5779. כדי להגיע לחשבון המקובל היום, צריך להניח שהחורבן היה בשנת 68 לספירה.
כדי לפתור את הבעיה הזו, יש להבין, שהמניין בסדר עולם מונה את מספר השנים שחלפו לפני שהתרחש אירוע מסויים. כלומר, אם התחשיב שלנו של יציאת מצרים ממקם אותה בשנת 2448 לבריאת העולם, הרי שהכוונה שחלפו 2448 שנים קודם יציאת מצרים, והיא התרחשה בשנה שאחרי כן, שהיא השנה ה-2449 לבריאת העולם. לפי אותו חישוב, שנת החורבן 3828, פירושו שהחורבן התרחש בשנה ה-3829. כך 'קירבנו' כבר את החישוב בשנה אחת.
מעבר לכך, יש לשאול, מתי מתחילים למנות לבריאת העולם. אדם הראשון נברא בא' בתשרי, יום שישי. אבל העולם נברא עוד קודם לכן, כבר ביום הראשון. אם נתייחס לשבוע שבו נברא העולם כחלק משנה, הרי שלידת אדם הראשון אירעה בתחילת השנה השניה. השנה הראשונה היא השנה שבה התרחש שבוע הבריאה, והיא מכונה 'שנת תוהו', או המניין למולד בהר"ד[3]. סדר עולם מחשב את השנים, כאשר השנה הראשונה היא שנת לידת אדם, ואילו המניין המקובל היום הוא לא למולד אדם, אלא ליצירה, כלומר למולד בהר"ד, כך שישנה שנה נוספת, וכך מגיעים לחורבן בית שני בשנת 70 לספירה[4].
ההנחות והבעיות הכרוכות בתחשיב המקובל
מי שעקב אחרי החשבון שעשינו עד עכשיו, ישים לב למספר הנחות ובעיות:
ראשית, צריך להניח שמניין השנים מאדם ועד אברהם לא כולל שנים העולות לכאן ולכאן – גם לאב וגם לבן.
שנית, צריך להניח שמניין שנות גלות מצרים, 400 שנה, מתחיל בהולדת יצחק. לשם כך, יש להציע פרשנות לפסוק "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שמות יב, מ). לפי החשבון המקובל, צריך לומר, שאותם 30 שנה נוספות מתחילות עוד קודם, אבל הרמב"ן, למשל, מציע שאכן גלות מצרים נמשכה בפועל 430 שנה, ולא רק 400 כמו שהיה אמור להיות במקור. ולפי זה, נוספו לנו 30 שנה מאז בריאת העולם.
שלישית, התיארוך המדעי המקובל, נותן מסגרת זמנים אחרת. אני אתייחס לשתי נקודות בלבד בעניין הזה:
האחת, התיארוך האשורי[5]: המלכים האשוריים השאירו אחריהם תיארוכים מדוייקים של שנות המלכות שלהם, ואירועים חשובים תחת שלטונם. אחד האירועים האלו, שהתרחש בתקופתו של מלך בשם אשור-דן השלישי. את ליקויי החמה ניתן לחשב בצורה מתמטית, ולפי החישוב, מדובר בליקוי שהתרחש ב-15 ביוני 763 לפני הספירה. לאחר 'הצמדה' של שנה מסויימת אצל מלך אשורי זה לשנים לספירה המקובלת בעולם היום, אפשר לתארך קדימה ואחורה אירועים נוספים בתרבות האשורית, ודרכה, גם בחלקים אחרים של העולם העתיק, כולל התנ"ך. לפי תחשיב זה, חורבן בית ראשון אירע בשנת 586 לפני הספירה, כך שאם מוסיפים 70 שנות גלות, מגיעים לשנת 516 לפני הספירה, מה שמאריך מאוד את ימי בית שני. במקום 420 שנה לפי החישוב המקובל, מדובר על כמעט 600.
הפן השני, שקשור גם הוא לפער הזמנים הזה, הוא משך 'התקופה הפרסית'. על פי סדר עולם, כל שלטון הפרסים, מכיבוש בבל ועד הכיבוש על ידי היוונים, נמשכה 52 שנה. המחקר המקובל היום, מדבר על 200 שנה בקירוב[6].
סיכום וסיום
הראינו את הבסיס של התחשיב המקובל, שפחות או יותר לפיו, נבנה מניין שנות בריאת העולם, כפי שהוא בידינו כיום. ציינו גם את הבעיות בתחשיב הזה – הן בדיוקים שבו, והן בהשוואה לידע ההיסטורי שלנו ממקורות אחרים.
אבל יש לדעת, שמניין שנות העולם אינו אחד מיסודות האמונה, ולא משהו מהותי כל כך אצלינו. סך הכל, גם בימי חז"ל וגם במשך תקופה ארוכה אחרי כן, לא השתמשו במניין זה אלא מנו למלכים, או שמנו ליציאת מצרים, או המניין 'לשטרות'.
*****************
[2] יבמות פב: נידה מו:
[3] להרחבה על המושג של 'מולד בהר"ד' ראו כאן.
[4] להרחבה על המניין של סדר עולם, ועל הפערים בינו ובין המניין למולד בהר"ד, ראו כאן.
[5] אני נמנע מלהתייחס לתיארוכים של התקופה הפרעונית, משום שעד כמה שאני מצליח לברר, האמינות של התיארוך המקובל קצת עומדת על כרעי תרנגולת, בניגוד לתיארוך האשורי, שהוא יותר מבוסס.
[6] על הפער הקשור לתקופה הפרסית, ראו גם מאמרו של הרב ד"ר מרדכי ברויאר (כאן) ובמאמרו של ד"ר חיים חפץ (כאן)