ספר בראשית

כשרבקה פנתה ליעקב כדי שיגנוב את הברכות, הוא פחד שיצחק יגלה את זה:  "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי

פרשת לך לך מפגישה בין שני גורמים שעתידים ללכת ביחד עד סוף כל הדורות. מצד אחד, במובן מסויים, נולד עם

אילו היינו צריכים לתת כותרת לפרשת ויגש, הרי שמרבית הפרשה עוסקת בחיבור מחדש של משפחת יעקב. יוסף מתגלה לאחיו, מציג

בגליון הראשון של כתב העת "מגדים" של מכללת הרצוג (ניתן לקריאה כאן), התפרסם מאמר של הרב יואל בן נון שעוסק

חלק נכבד מפרשת תולדות עוסק בסיפור ברכות יצחק לבניו. והשאלה שנעסוק בה היא, מה טיבן של ברכות של אדם. האבן

שתים מהשאלות שאני אוהב לעסוק בהן בכל סיפור שהוא במקרא, הן: מה המטרה שלשמה מובא הסיפור, ולמה הוא מובא דווקא

זמן מועט אחרי שאברהם מגיע לארץ כנען, יש רעב בארץ, והוא נאלץ לרדת למצרים. סיפור הירידה למצרים. כידוע, אברהם חושש

סיפור שכרותו של נח, ותוצאותיה, מעורר תהיות רבות. היות שמדובר בסיפור קצר, בן 11 פסוקים בלבד, נביא אותו כאן במלואו

הנברא האחרון בששת ימי הבריאה הוא האדם. וכך אומרת התורה (בראשית א, כו – כט): וַיֹּאמֶר אֱ-הִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ

איך מישהו יודע שהוא מזדקן? יש שיאמרו, כשהילדים שלו מתחתנים, ומתחילים להתעניין אם הוא כבר סבא. ויש שיאמרו, שזה קורה