תענית אסתר

בניגוד לצומות החורבן, אין צורך להחמיר ולא להתרחץ בתענית אסתר.

כשפורים יוצא ביום ראשון, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי.

 

זכר למחצית השקל

נוהגים לתת, בדרך כלל בתענית אסתר או לקראת קריאת המגילה בליל פורים, צדקה כזכר למחצית השקל שניתנה למקדש בחודש אדר. על פי המנהג יש לתת לפחות שקל וחצי כנגד כל אחד מבני הבית. וכן ראוי לתת כ – 20 ₪ עבור כל אחד מהגברים בני המצווה שבבית.

את הכסף ניתן לתת לעניים, להחזקת תלמוד תורה, או לבית כנסת. כאן באדם, יש לנו כמה גופי צדקה מקומיים שרצוי לתת להם, משום 'עניי עירך קודמים'. ביניהם, קרן אדם, וקופת הגמ"ח של בית הכנסת 'נחלת בנימין'.

כשנותנים את הכסף, יש לומר שנותנים 'זכר למחצית השקל' ולא 'למחצית השקל', כדי שהכסף לא יהיה הקדש.

פורים ביום ראשון – המעבר משבת לפורים

במוצאי שבת מבדילים בבית לפני שהולכים לבית הכנסת לשמוע את קריאת המגילה (פסקי תשובות תרצג, א).

ילדים, שהיו שמחים להתחפש גם בשבת, יכולים להחליף לתחפושת עוד לפני צאת השבת (אם אין בעיות מוקצה וכיו"ב בתחפושת). מבוגרים, שבשבת אינם לובשים תחפושות, יחליפו בגדים לאווירה פורימית (במידה ורוצים לעשות זאת) רק לאחר צאת השבת.

שמחת הפורים

השמחה היא הלב של פורים. ויש להקפיד שהשמחה תהיה שמחה של מצווה ולא של הוללות. כלשונו של המאירי: "אין אנו מצוין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתברך והודאה על הנסים שעשה לנו".

גם כששמחים, יש להקפיד שלא להיכשל בעיקר בענייני בין אדם לחברו. יש לשים לב שהשמחה לא תבוא על חשבון אנשים אחרים, שלא לפגוע ולא להעליב, ולא לעשות בלגן בביתו של אדם אחר.

אכילה לפני קריאת המגילה

אסור לאכול סתם כך לפני קריאת מגילה. עם זאת, ניתן משקאות קלים ולאכול פירות ללא הגבלה, ועוגות וכיו"ב, לאכול עד שיעור כביצה (פניני הלכה טו, ו).

האיסור לאכול לפני הקריאה נוהג בין בלילה ובין ביום. גם נשים אסורות לאכול לפני קריאת מגילה, ויש לשים לב לכך במיוחד ביום. מי שיודעת שתהיה רק בקריאת המגילה המאוחרת ורוצה לאכול יותר ממה שהוזכר לעיל, שתמנה את בעלה או אדם אחר שיזכיר לה להגיע לקריאה המאוחרת ותוכל לאכול.

קריאת המגילה ושמיעתה

מי שלא שמע או קרא חלק מהמגילה, ולו גם מילה אחת – לא יצא ידי חובתו. אי אפשר להשלים את המילים החסרות אחרי קריאת המגילה, כי הקריאה צריכה להיות כסידרה דווקא. לכן מי שמפסיד מילה או פסוק או אפילו כמה פסוקים צריך לקוראם במהירות, אפילו מספר מודפס שבידו, ולהדביק את הקורא (להרחבה בעניין, ראו כאן).

מי שמאחר לקריאת המגילה, יכול לקרוא לעצמו במהירות ובשקט מן החומש מתחילת המגילה, אם יספיק להדביק את הקורא עד תחילת פרק ה, וכך ישמע את רוב המגילה מבעל הקורא.

קריאת המגילה לנשים

נשים חייבות בקריאת המגילה – גם ביום וגם בלילה –  למרות שזוהי מצוות עשה שהזמן גרמה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". אשה שאינה יכולה לבוא לבית הכנסת – עדיף שתבוא לקריאת מגילה מאורגנת לנשים מאשר שתקרא בעצמה או משמיעת בעלה, כי יש חשיבות (אך לא הכרח) לקריאה במניין, ובהקשר של "פרסום הנס" – נשים מצטרפות למניין.

לגבי הברכה הראשונה, נהוג שאחת הנשים שלא יצאו ידי חובה מברכת, ואפשר שהקורא יברך. בנוסח הברכה קיימים מנהגים שונים, "לשמוע מגילה" או "על מקרא מגילה", ויש מקום לשתי הדעות. במידה ואין מנהג ברור, יש לברך 'לשמוע מגילה', אא"כ יש גם גברים ששומעים את קריאת המגילה ויוצאים ידי חובה.

את הברכה שאחרי הקריאה, ברכת 'הרב את ריבנו' מברכים רק אם יש מנין של נשים או אפילו בצירוף גברים (רמ"א תרצ, יח, ופסקי תשובות שם אות יא).

התפילות

השוכח "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון – אינו חוזר. אם נזכר לפני אמירת שם ה' בחתימת הברכה (בתפילה – "ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות"; בברכת המזון – "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון") – אומר "על הניסים" וממשיך "ועל כולם"/"ועל הכל" וכו'.

קיימת אפשרות לומר זאת אחרי "יהיו לרצון אמרי פי"/"הרחמן", בסגנון של בקשה: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו…" (רמ"א תרפב, א ומשנ"ב סק"ה). גם אם לא עשה זאת – אינו חוזר.

תפילה למי שהוא שיכור – מי שהוא שיכור כך שקשה לו לכוון בתפילתו, אסור לו להתפלל עד שיפיג את יינו. ואם הוא שיכור כל כך שאינו יכול לדבר כראוי לפני המלך, תפילתו תועבה, ואפילו אם התחיל להתפלל, צריך להפסיק. לכן, מי ששתוי, צריך לישון לפני שהוא מתפלל.

על כן, יש להקפיד להתפלל מנחה לפני שמתחילים לשתות, ובוודאי לפני שמתחילים להשתטות.

משלוח מנות

כל אחד צריך לתת משלוח אחד עם שתי מנות. המנות צריכות להיות מאכלים או משקאות בעלי טעם שונה. לא צריך שהמאכלים יהיו בעלי ברכות שונות. לכן ניתן לתת שני מינים של בשר, או שני סוגים של ממתקים.

לכתחילה, רצוי שמשלוח מנות אחד יהיה משלוח מנות מכובד, לפי כבודו של הנותן והמקבל. שאר משלוחי המנות שנותנים, אם בכלל, יכולים להיות קטנים ו'סמליים' יותר. רצוי להשקיע פחות כסף במשלוחי המנות, ויותר במתנות לאביונים.

ניתן לצאת ידי חובת משלוח אחד במשלוח המנות הקהילתי, אם לוקחים את החבילה על מנת לתת למישהו אחר.

ניתן לצאת ידי חובת משלוח מנות אחד אם מביאים חלק מהאוכל (אם מביאים שתי מנות) לסעודת פורים. במקרה כזה, צריך לזכור שנותנים את האוכל למשפחה המארחת, ולא לוקחים את השאריות הביתה וכדומה.

רצוי ששני בני הזוג יתנו משלוחי מנות (משנ"ב תרצה, סקכ"ה). אבל אין צורך לשם כך להקנות משהו לאשה וכדומה, אלא פשוט משלוח אחד יוגדר כמשלוח מהאיש ואחד מהאשה.

למנהג האשכנזים, אין שולחים משלוח מנות לאבל בתוך שלושים. לאחר השלושים, ניתן לשלוח לו משלוח מנות. בכל מקרה, ניתן לשלוח משלוח מנות לאשתו.

מתנות לאביונים

רצוי להחליט מראש כמה כסף רוצים לתת לצדקה סביב פורים.

את רובו הגדול של הסכום רצוי לתת מראש, כשלדעתי ראוי מאוד לתת בעיקר למשפחות נזקקות כאן באדם. את הסכום הזה אין צורך להגדיר דווקא כמתנות לאביונים. אפשר לומר שחלק ממנו למתנות לאביונים וחלקו סתם צדקה.

מיעוט הסכום יש לתת בפורים עצמו, רצוי מאוד מוקדם בבוקר, ולא סמוך למנחה או משהו כזה. מי שיתן 30 ₪ בפורים עצמו עבור כל מבוגר שחייב במתנות לאביונים (מלבד מה שנתן לפני פורים), יקיים את המצווה בהידור רב.

(לא לשכוח לעודד את הילדים בגיל חינוך ומעלה שיש להם כסף משלהם, לתת גם כן סכום קטן למתנות לאביונים).

הידור נוסף, חשוב מאוד, הוא השותפות הפעילה במצווה. זאת אומרת, מלבד נתינת הכסף לגבאי הצדקה, להיות פעיל באריזת החבילות עוד לפני פורים, ובהעברתן לנזקקים בפורים עצמו.

נזכיר את דברי הרמב"ם (מגילה ב, יז): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר  להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

הסעודה

"טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר: ליהודים היתה אורה ושמחה (אסתר ח, טז) ודרשינן: אורה, זו תורה" (רמ"א תרצ"ה, ב).

רצוי להתחיל את סעודת פורים מוקדם, כדי שעיקרה, לכל הפחות, יהיה במהלך יום הפורים (רמ"א תרצה, ב).

גם אם הסעודה נמשכת לתוך הלילה, אומרים על הניסים בברכת המזון.

מי שנוסע לירושלים

דין זה הוא דין מורכב. כדי לצאת ידי כל הספקות, רצוי שמי שמתכנן ליסוע לירושלים יעשה אחד משני הדברים:

או שיהיה באדם במהלך פורים, ויסע לירושלים רק בט"ו בבוקר, ואז אינו חייב במצוות היום של שושן פורים כלל, או שיהיה בירושלים כבר בסוף יום י"ד, ויהיה שם עד ט"ו בבוקר, ואז צריך לעשות את כל מצוות היום של שושן פורים, כולל שמיעת מקרא מגילה פעמים סעודה וכו'.

מי שרוצה לעשות משהו אחר מן הראוי שיתייעץ עם רב כדי לדעת כיצד להתנהל נכון.

פורים לאבלים

אבלות שבעה אינה נוהגת בפורים, בין למנהג האשכנזים ובין למנהג הספרדים. אבל דברים שבצנעה נוהג.

אבל בתוך שבעה, וכמובן בתוך השנה, חייב בכל מצוות היום. אבל צריך למעט בשמחה.

אמנם, מי שנוהג ללכת בקביעות לסעודה עם חברים קבועים בפורים וכו', רשאי ללכת לשם בתוך יב חודש, אם לא מנגנים שם, ולא ישתתף בריקודים (פסקי תשובות תרצו אות ז).