שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
בא תשפ – פנים וחוץ
ראשי » שערים לפרשה » ספר שמות » בא תשפ – פנים וחוץ
אין תגובות

מצוות תפילין שחותמת את פרשת השבוע שלנו, כוללת גם תפילין של יד, וגם תפילין של ראש.

הרבה רעיונות מסבירים את היחס בין שני חלקי המצווה האלו. אפשר להסתכל על התפילין של יד במה שהם כנגד הלב, ושל ראש, כנגד המח,  ולדון בעבודת ה' הנפרדת של הלב ושל המוח.

השנה נתתי את לבי גם לעובדה, שהתורה אומרת "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ". יש משהו בתפילין של יד שהוא יותר 'אות' ומשהו בתפילין של ראש, שהוא יותר 'זכרון'. אם כי, לא הצלחתי לרדת לשורש העניין.

ויש עוד כיוון, שעולה מכמה מדרשים. הגמרא במסכת ברכות אומרת: "מנין שהקב"ה מניח תפילין, שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, בימינו זו תורה, שנאמר מימינו אש דת למו, ובזרוע עוזו אלו תפילין, שנאמר ה' עוז לעמו יתן. ומנין שהתפילין עוז הם לישראל, דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש". תפילין שבראש, הם סימן כלפי חוץ, כלפי הגויים, לשם ה' שנקרא עלינו. לעומת זאת, ביחס לתפילין של יד נאמר בזוהר ובמקומות נוספים, שזהו פירוש הפסוק בשיר השירים "שימני כחותם על זרועך". התפילין הם תכשיט מאת הקב"ה, שאנו עונדים על הזרוע.

יש לכיוון הזה גם ביטוי הלכתי מסויים. לדעת השולחן ערוך (סוף סימן כז), תפילין של ראש צריכים להיות גלויים. בתפילין של יד, אם כבר, יש קפידא שיהיו מכוסים. "והיו לך לאות". רק לך (שערי תשובה סקי"א).

יש בעבודת ה' שלנו שני כיוונים. כיוון אחד, הוא המקום של היחס האישי והאינטימי בין אדם לקונו. הוא מביא לידי ביטוי את הדבקות שבינינו ובין  הקב"ה, את הקשר העמוק שאמור להיות לאדם עם א-היו. הכיוון השני, הוא כלפי חוץ, כלפי שאר העולם. כאן, הוא ביטוי להיותנו מייצגים את הקב"ה בעולם ופועלים כשגריריו.

ושני הכיוונים האלו הם ביטוי של שתי התרחשויות שהתרחשו בזמן יציאת מצרים.

ביציאת מצרים נגאלנו. יצאנו מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. הנפש של האדם כוספת למקורה, לקב"ה, והיציאה ממצרים, מאפשרת להתקרב. פרעה אמר "תכבד העבודה על  האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר". ואנו זוכים לגאולה, לשבת, למנוחת הנפש ומנוחת הגוף של הגאולה, שמאפשרת לנו להידבק בבורא.

אבל ביציאת מצרים גם נהיינו לעם. להיות לו לעבדים. זו לא תנועה של שחרור, אלא של כיוון. יש לנו תפקיד. אנו צריכים לקרוא בשם ה'. אנו צריכים לוודא שהקב"ה הוא לא רק א-הינו, אלא ה' אחד. שכל באי עולם יכירו וידעו לשמו.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס