לפני יותר משנה הרב אשר וייס דיבר אצלינונ בבית הכנסת, ונתן דרשה לרגל הימים הנוראים. את אחד הוורטים שלו אני זוכר במיוחד. הוא דיבר על מה שאומרים בברכת החודש "חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד. חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם". למה הכפילות של "חיים שיש בהם יראת שמים"?

אז ליצני הדור אומרים, שאחרי שאדם מקבל עושר וכבוד, צריך לבקש שוב יראת שמים.

אבל הרב אשר וייס אמר משהו שמצא חן בעיני. הוא אמר שבפעם השניה צריך לפרש: "חיים שתהא בנו אהבת תורה, ואהבת יראת שמים". כמו שצריך לאהוב ללמוד תורה, ולאהוב את מצוותיה, צריך לאהוב את חווית יראת השמים.

השבוע למדתי על ההבדל בין יראה ובין פחד. האם יראת שמים פירושה לפחד מהקב"ה?

השבוע למדתי משהו סביב פרשת השבוע, שקשור לאבחנה בין יראה ובין פחד. אחת הקללות המופיעות בפרשה היא: "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם".  הרב סולובייצ'יק (בשורות הגאולה לאובדים ולנידחים, ימי זכרון עמ' 173) מסביר, שפחד הוא נטול רגש, שלא תמיד הוא בעל הגיון. אדם לא יודע ממה בדיוק הוא מפחד. הוא יודע שהמצב מפחיד אותו, אבל אי אפשר בדיוק להסביר למה. לעומת זאת, היראה קשורה להבנה שיש כאן דבר מסוכן, וצריך להיזהר ממנו. בלשונו של הרב קוק (מידות הראי"ה ערך הפחדנות): "הפחדים הם פתיות גמורה, אין לאדם לפחוד כלל כי-אם להזהר".

אני חושב, שהכוונה היא, שאם לאדם יש יעד שהוא חותר אליו, והיעד הזה נכון וראוי. מידת היראה תדאג להביא את האדם אל היעד, בלי ליפול בדרך לבורות. רגש הפחד, משתק את האדם, ומונע ממנו לחתור ליעדים שנראים לו נכונים.

גם בעולם הרוחני שלנו, יש פעמים רבות חששות רבים. יש הרבה דברים שנראים לנו נכונים, ואנחנו מפחדים לדון בהם בכלל, ולחשוב אם זה אפשרי, ומה אפשרי, מפחד לטעות בדרך. כי שינויים זה מפחיד. כי בירורים זה מפחיד. כשאדם הולך מתחת לפנס, באור, הוא יודע איפה הוא נמצא, אבל הוא גם לא הולך לשום מקום. לאתר מסלול בתוך החושך דורש זהירות, אבל מי שאינו יוצא כלל ממקומו, הוא בעצם פוחד.

היכולת לשאול את עצמי אם מה שאני עושה זה נכון, לדייק את עצמי, היא מהסימנים של האדם הירא, שיודע שהוא צריך להשתפר, ובודק את עצמו כדי להשתנות. ויהי רצון שנצליח לעמוד באתגר הזה. לבדוק, לחפש, למצוא את הדרכים להשתנות, בלי לפחד מעצם השינוי, ובלי להיות משותקים מהחשש שניפול בדרך.