אני מודה, שכבר הפסקתי להתעניין בסאגת המשפט של ביבי. מסובך, מתיש, רווי שיח על תככים. פשוט מיציתי את הסבלנות להתעסק עם זה.
אבל הבוקר כששמעתי קצת אקטואליה בנסיעה חזרה מהסופר, היה איזה 'מיני דיון' בשאלה אם זה בסדר שנתניהו מנסה להתחבא מאחורי טענה 'טכנית' על כך שהיועץ לא נתן אישור בכתב לפתיחת החקירה, ועל השאלה, אם עורכי הדין בסדר בכך שהם מושכים זמן, ובעצם מנהלים תרגילי 'התחמקות'.
כאמור, אני לא כ"כ מצליח למצוא את האנרגיות להתעניין במשפט של ביבי, אבל זה כן מעניין לחשוב על השאלה, למה אנשים הולכים לבית הדין.
כנראה, שהתשובה הפשוטה היא, שהתובע הולך לבית הדין בגלל שהוא רוצה שבית הדין יעזרו לו להוציא כסף מהנתבע. והנתבע הולך לבית הדין, כי אין לו ברירה.
אבל פרשת השבוע מזמנת לנו נקודת מבט אחרת. בפרשת השבוע, הדיינים מכונים דרך קבע 'אלהים'. עד האלהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו וכן הלאה.
מדוע הדיינים נקראים אלהים?
אז הטור, למשל, כותב (בתחילת סימן א בחושן משפט) שהתפקיד של הדיינים הוא להשליט סדר בעולם. שלא יהיה מצב ש'כל דאלים גבר'. ובכך הם מאפשרים לעולם שברא הקב"ה, להתקיים. בכך הם שותפים של הקב"ה במעשה בראשית. או כפי שכותב הרמב"ם (מו"נ ב, ו) שהשופטים חולקים את אחת ממידותיו של הקב"ה, שהוא שופט.
אבל אני חושב שההסבר הפשוט יותר הוא מה שכותב הרמב"ן ועוד מפרשים, שההנחה היא, שכשבאים לבית הדין, לא שומעים רק את חכמתם של השופטים, אלא את דבר ה'. הקב"ה בעצמו ניצב שם.
ראיתי אצל הרב יצחק שר (לקט שיחות מוסר לפרשת משפטים), שכתב שהשימוש במינוח הזה, נועד שגם בעלי הדין יבואו לבית הדין כך – לא כדי להוציא כסף מהנתבע, או כדי לקבל הגנה מהתובע, אלא כדי לשמוע את דבר ה'. בית הדין הוא לא אמצעי לתת כח לעמדה שלי, אלא מקום לשמוע אצל אדם אובייקטיבי, מה הקב"ה רוצה ממני. שאשלם? שלא אשלם?
אני חושב על זה לפעמים, בהקשר של שאילת רב. בשני בתי ספר שבהם לומדים הילדים שלי, 'עודדו' את התלמידים לשאול רב. כי זה באמת לא מובן מאליו. אדם צריך להגיד לעצמו, אני לא יודע לבד. אני צריך למסור את ההחלטה ביד אדם אחר. אולי כי אני לא יודע. ואולי, כי אני חושב שאני יודע ואני מאוד בטוח בעצמי, אבל מישהו אחר מאוד מאוד בטוח בעצמו בכיוון ההפוך.
כידוע, פרשת משפטים נמצאת בתווך בתוך פרשיות מתן תורה – בסוף יתרו ובסוף משפטים. ואולי גם זה אחד החלקים החשובים בדרך לקבלת התורה. כדי שאדם יוכל לפתוח את עצמו למשהו אחר, לשמוע את חכמתו של האינסוף ברוך הוא, הוא צריך לדעת להיות קצת פחות בטוח בעצמך, וקצת פחות עניו, לדעת לשאול ולהתייעץ עם מי שמבינים ממך בעניין מסויים, ולדעת שבחיים יש לנו הרבה פעמים 'נגיעות' ולפעמים פשוט להתייעץ עם אדם חכם, שלא נמצא בתוך המערבולת יחד איתך, ויש לו פחות נגיעות, תאפשר לדעת יותר, מה הדבר הנכון.