שני המאמרים הקודמים (כאן וכאן) עסקו בשאלת מקומם של מדעי הטבע בתורה. במאמר הזה, נשתדל לסקור את האפשרויות השונות העולות מהדיון הקודם. עוד נציין, שלא נדון כאן בשאלה החינוכית, האם אדם צריך לשקוע רק בלימוד תורה, או שמא עליו ללמוד גם מדעים. למעוניינים בנקודה זו, אפנה בהערה לכמה מאמרים בנושא[1].
האם התורה עוסקת במדע
השאלה הראשונה שבה עלינו לעסוק היא, האם התורה בכלל עוסקת במדע. ביסוד השאלה הזו עומדת השאלה: האם הקב"ה נתן לנו תורה שעוסקת בבני האדם בלבד, או שהתורה עוסקת בעולם כולו.
כשאנו אומרים 'עוסקת בבני האדם', הכוונה שהיא נועדה להורות לנו את הדרך שנלך בה ואת המעשה אשר נעשה. במובן הזה, אין בתורה אלא מה שיכול לשמש הדרכה מוסרית / ערכית/ רוחנית, ולא סתם עובדות בעלמא. לפי גישה זו, ברור שהתורה לא עוסקת בעצמה בהבנת חוקי הפיסיקה, וגם לא בהבנת הרפואה. אין זה אומר שלמדעים אין ערך. יתכן שהם מהווים הקדמות לתורה, או שהם נחוצים לצורך פסיקה, או סיבות נוספות כפי שעוד נתאר בהמשך, אבל התורה עצמה, אינה עוסקת בתחומים אלו, שאין להם עניין בהדרכה רוחנית / מוסרית לאדם.
אולם כאמור, זו גישה אחת בלבד. גישה שניה גורסת, שבעקרון, כל הידע מגולם ברמה מסויימת בתורה. כך כותב הרמב"ן בהקדמתו לתורה:
…הודיענו תחילה ענין בריאת השמים והארץ וכל צבאם כלומר בריאת כל נברא העליונים והתחתונים. אם כן, כל הנאמר בנבואה ממעשה מרכבה ומעשה בראשית והמקובל בהם לחכמים תולדות עם ארבע הכחות שבתחתונים כח המחצבים וכח צמח האדמה… בכלם נאמר למשה רבינו בריאתם וכחותם ומהותם ומעשיהם ואפיסת הנפסדים מהם והכל נכתב בתורה בפירוש או ברמז…
וכל הנמסר למשה רבינו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות בצורה כגון הלפופות והעקומות וזולתן או בקוצי האותיות ובכתריהם…
ושם (-שיר השירים רבה) בפירוש שיר השירים אמרו כתיב ויגד לכם את בריתו ויגד לכם את ספר בראשית שהוא תחלת ברייתו של עולם אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים אלו עשרת הדברות עשרה למקרא ועשרה לתלמוד וכי מנין יבא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה להם לישראל חדרי בהמות ולויתן ומנין יבא יחזקאל ויגלה להם חדרי מרכבה אלא הדא הוא דכתיב הביאני המלך חדריו כלומר שהכל נלמד מהתורה.
ושלמה המלך שנתן לו א-הים החכמה והמדע הכל מן התורה היה לו וממנה למד עד סוף כל התולדות ואפילו כחות העשבים וסגולתם עד שכתב בהם אפילו ספר רפואות…
הרי להדיא הרמב"ן מסביר, ששלמה המלך בחכמתו, למד את כל ענייני הרפואות, וכן כוחות העשבים וכו', מהתורה. בפירוש או ברמז, בגימטראות ובצורת האותיות.
בבסיס גישה זו עומדת, ככל הנראה, התפיסה ש"אסתכל באורייתא וברא עלמא", ועל כן, התורה מגלמת בקרבה, את כל החכמה, באשר היא.
חכמה בשירות התורה
כמובן, גם אם החכמה מצד עצמה אינה גלומה בתורה, בוודאי שיש ערך בלימוד החכמה, כשירות ללימוד התורה. במאמר על מקומם של המדעים בעולמו של הרמב"ם הראינו, שלדעת הרמב"ם היבטים מסויימים של החכמה קשורים למצוות לדעת את ה', לאהבת ה' ויראתו. והיבטים נוספים במדעים נחוצים כבסיס למדעים ה'רוחניים' יותר.
מעבר לכך, ברור שמדעים נחוצים לבירור המציאות, כדי שיהיה אפשר לפסוק ביחס אליה, ולשם כך נדרשת גם הבנה מדעית ברמה מסויימת.
ועוד הערה על לימוד תורה ולימוד חכמה
לדרכו של הרמב"ן יש לשאול – האם לימודי מדעים נחשבים לימוד תורה? אם התורה עוסקת בנושאים אלו, מה זה משנה מנין מגיע האדם אליהם? כפי שלימדנו הרמב"ם מתורתו של אריסטו – קבל את האמת ממי שאמרה! אם כן, האם אדם צריך לברך ברכות התורה על לימוד פיסיקה?
מסתבר מאוד, שאם אדם לומד את התורה שבכתב, והוא מסיק מתוך התורה, בפשט, או ברמז, ובצורת האותיות כלשונו של הרמב"ן, כיצד לרפא, או כיצד להבין את שיחת הציפורים וכן הלאה, הוא מקיים מצוות תלמוד תורה. שהרי הוא לומד את התורה.
האם נאמר כך גם על מי שלומד את דברי חז"ל? מתוך הנחה שמדובר בדברים שהם תורה, מסתבר שלימודם הוא לימוד תורה (אמנם, לשיטת הגאונים, שהתרופות שבתלמוד הן פשוט ידע מדעי בן זמנם של חכמים, מסתבר שאין תורה, וממילא לימוד התרופות אינו לימוד תורה).
השאלה היא בעיקר כשלא מדובר בלימוד של טקסט של תורה שבכתב או של חז"ל. האם מי שלומד ספר רפואה של הרמב"ם מקיים בזה מצוות תלמוד תורה? ואם מדובר בספר רפואה של סתם יהודי בן זמננו?
לעניות דעתי, אם לא מדובר בדברים שהם פרשנות של התורה שבכתב או שבעל פה, אין כאן מצוות תלמוד תורה. אף שהתורה רומזת לנו על עניינים אלו, העיסוק בהם כשלעצמם, אינו מהווה ביטוי של מצוות תלמוד תורה, גם לשיטת הרמב"ן.
*******************
[1] טובה חכמה עם נחלה, הרב אהרון ליכטנשטיין ניתן לקריאה כאן.
"המבדיל בין קודש לחול?", הרב נריה גוטל, אור יקרות תשעו. ניתן לקריאה כאן, וכאן.
ולסדרת מאמרים בנושא בצהר כרכים ב, ג, זמינים באתר אסיף.