מאמרים של: styoav@gmail.com

מדי שנה, בכל פעם שמתחילים ללמוד את ספר ויקרא, אני חוזר אל מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן ביחס לטעמי הקרבנות. מדברי הרמב"ם

”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ

בפרשה שלנו, מתרחש המשבר הרציני הראשון במערכת היחסים בין הקב"ה ובין עם ישראל. משבר חמור מאוד, שיחד עם המשבר בשנה

תענית אסתר בניגוד לצומות החורבן, אין צורך להחמיר ולא להתרחץ בתענית אסתר, וגם אין עניין להחמיר ולא לשמוע בו מוסיקה.

לאחר שהתורה תיארה את כלי המשכן בפרשת תרומה, מתוארים בגדי הכהנים בפרשת תצווה.  לכאורה, זהו סיום תיאור בניין המשכן, כאשר

טעם הדין מגילה ז: תני רב יוסף: ומשלוח מנות איש לרעהו – שתי מנות לאיש אחד. ומתנות לאביונים – שתי