אמירת 'ועננו בורא עולם'
המשניות בתענית (פרק ב משנה ד) מתארות את סדר התפילות שאומרים בתעניות שהציבור מתענים על הגשמים: משנה ב: עמדו בתפלה
המשניות בתענית (פרק ב משנה ד) מתארות את סדר התפילות שאומרים בתעניות שהציבור מתענים על הגשמים: משנה ב: עמדו בתפלה
מה הותר לחולה שאין בו סכנה הגמרא (קכט.) אומרת חולה שאין בו סכנה, אומר לגוי ועושה, דהיינו שהתירו אמירה לגוי
אחרי שעסקנו בפרשת וירא בתפילת שחרית שתיקן אברהם אבינו, אנו עוברים אל תפילת מנחה, שחז"ל אומרים, שיצחק הוא זה שתיקן
לאחר הויכוח בין אברהם ובין הקב"ה ביחס לאנשי סדום, ולאחר שהקב"ה הופך את סדום, אומרת התורה: " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר
הגמרא בברכות (ח:) אומרת: אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא
שתי משניות בש"ס עוסקות בשאלה, אם אדם שיצא מחוץ לתחום שבת לצורך פיקוח נפש, רשאי לחזור ולהיכנס לתחום. המשנה הראשונה,
כשהגר שפחת שרה נכנסת להריון, היא מתחילה לזלזל בגבירתה: "וַתַּהַר, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ". הזלזול פוגע כל כך
שאלה: אנחנו משתתפים בשיעור, ולפעמים נכנס לבית הכנסת אדם מבוגר, שנראה שהוא מעל גיל שבעים. האם צריך לקום בפניו? האם
"וַיַּרְא אֱ-הִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". בסיומם של ששת ימי המעשה, מתבונן הקב"ה על בריאתו, ומכריז שהיא
המשנה בסוכה (כד:) אומרת: העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה – כשרה. בגמרא מבואר, שהסיבה היא, שהאילנות נחשבים מחיצה
