אמור תשעח – מקראי קדש
בזמן האחרון אני שם לב שיש הרבה פרשות, שניתן לחלק אותם לשני חלקים. יש בהם הרבה עניינים, ובכל זאת, ניתן
בזמן האחרון אני שם לב שיש הרבה פרשות, שניתן לחלק אותם לשני חלקים. יש בהם הרבה עניינים, ובכל זאת, ניתן
פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בראשית הפרשה אנו קוראים ”קדושים תהיו כי קדוש אני ה‘ א-היכם“, ובסופה ”והייתם
רוב רובן של פרשיות תזריע ומצורע עוסק בצרעת לסוגיה השונים. חז“ל אומרים בכמה מקומות, שצרעת היא עונש על לשון הרע.
רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור… מצה
מדי שנה, בכל פעם שמתחילים ללמוד את ספר ויקרא, אני חוזר אל מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן ביחס לטעמי הקרבנות. מדברי הרמב"ם
”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ
בפרשה שלנו, מתרחש המשבר הרציני הראשון במערכת היחסים בין הקב"ה ובין עם ישראל. משבר חמור מאוד, שיחד עם המשבר בשנה
לאחר שהתורה תיארה את כלי המשכן בפרשת תרומה, מתוארים בגדי הכהנים בפרשת תצווה. לכאורה, זהו סיום תיאור בניין המשכן, כאשר
מבין כלי המשכן, תפקידו של השולחן הוא העלום ביותר. על השולחן היו מניחים מדי שבת את לחם הפנים, ושבוע אחרי
מיד לאחר חציית ים סוף, עם ישראל נתקל בשני קשיים. ראשית, במרה, העם צמא למים. ולאחר מכן, כשהגיעו למדבר סין,
