אמור תשעח – מקראי קדש
בזמן האחרון אני שם לב שיש הרבה פרשות, שניתן לחלק אותם לשני חלקים. יש בהם הרבה עניינים, ובכל זאת, ניתן
שערים לפרשה
אחרי מות קדושים תשעח – קדושה אני מבקש
פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בראשית הפרשה אנו קוראים ”קדושים תהיו כי קדוש אני ה‘ א-היכם“, ובסופה ”והייתם
תזריע מצורע תשעח – לשון הרע
רוב רובן של פרשיות תזריע ומצורע עוסק בצרעת לסוגיה השונים. חז“ל אומרים בכמה מקומות, שצרעת היא עונש על לשון הרע.
צו תשעח – אש תמיד
רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור… מצה
ויקרא תשעח – המקום האישי בעבודת הקרבנות
מדי שנה, בכל פעם שמתחילים ללמוד את ספר ויקרא, אני חוזר אל מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן ביחס לטעמי הקרבנות. מדברי הרמב"ם
ויקהל פקודי תשעח – כל אשר נשאו לבו
”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ
כי תשא תשעח – משברים
בפרשה שלנו, מתרחש המשבר הרציני הראשון במערכת היחסים בין הקב"ה ובין עם ישראל. משבר חמור מאוד, שיחד עם המשבר בשנה
תצווה תשעח – התמיד
לאחר שהתורה תיארה את כלי המשכן בפרשת תרומה, מתוארים בגדי הכהנים בפרשת תצווה. לכאורה, זהו סיום תיאור בניין המשכן, כאשר
תרומה תשעח – לחם פנים לפני תמיד
מבין כלי המשכן, תפקידו של השולחן הוא העלום ביותר. על השולחן היו מניחים מדי שבת את לחם הפנים, ושבוע אחרי
בשלח תשעח – על קשיים ואמונה
מיד לאחר חציית ים סוף, עם ישראל נתקל בשני קשיים. ראשית, במרה, העם צמא למים. ולאחר מכן, כשהגיעו למדבר סין,