יום הכיפורים

הפסוקים החותמים את פרשת פקודי, ואת ספר שמות כולו, מחברים את בנין המשכן עם מעמד הר סיני: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת

סיפור אמיתי: פתאום באמצע שיעור בכיתה ו' אני קולט תלמיד אחד שלי צועק בזעם לעבר חברו: "די כבר, יחתיכת ילד

את יום הכיפורים, אנו פותחים, כמעט במילים הראשונות שלנו, במילים "על דעת המקום, ועל דעת הקהל… אנו מתירים להתפלל עם

המשנה בסוף פרק חמישי של יומא (ס.) אומרת: כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא

הברייתא במסכת יומא (לב:) מציינת שכל עבודות יום הכיפורים אינן כשרות אלא בכהן הגדול בלבד. הראשונים נחלקו בהיקף הדין הזה.

אחת הפסגות של עבודת יום הכיפורים היא כניסת הכהן הגדול אל קדש הקדשים, על מנת להקטיר קטורת. במובן מסויים, נראה

יום הכיפורים, עבורנו, הוא יום של תפילה ותחנונים בבית הכנסת. אין לנו יום בשנה שבו אנו נמצאים בבית הכנסת כ"כ