פתחי שערים

טעם הדין הרא"ש (בעבודה זרה פרק ה סימן לו) כותב שחיוב טבילת כלים הוא גזירת הכתוב. טעם נוסף מובא בירושלמי (עבודה

המשנה בבבא קמא (כו.) אומרת ש‘אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין מזיד, בין ער, בין ישן‘. בגירסת המשנה המופיעה בגמרא

מקובל להבחין בין שני סוגים של גבולות הארץ – גבול ההבטחה, וגבול הציווי (פרשת מסעי). גבול ההבטחה בברית בין הבתרים

המקורות בגמרא ובראשונים הברייתא במסכת גיטין (ח.) אומרת: ת"ר בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה לחו"ל: עפרה טמא כחו"ל,

בין לפני עוור ומסייע המשנה בתחילת עבודה זרה (ב.) אומרת: לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלושה ימים  – אסור לשאת

האם האיסור נוהג גם בגויים זו לשון הרמב"ם בספר המצוות (לא תעשה רצט): והמצוה הרצ"ט היא שהזהירנו מהכשיל קצתנו את