שנים מקרא ואחד תרגום
הגמרא בברכות (ח.) אומרת: ”אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא
הגמרא בברכות (ח.) אומרת: ”אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא
שתי בעיות הלכתיות עיקריות עומדות בפני מי שרוצה להתרחץ בשבת. הראשונה, איסור בישול, והשניה, גזירת רחיצה. כאשר אנו פותחים את
סופה של הפרשה, במצוות ציצית. אני חושב שההסבר המפורסם יותר ביחס למצוות ציצית הוא מה שאומר ר' מאיר, ש"שהתכלת דומה
סוף פרשת שופטים עוסק בדיני מלחמה. אחד הדינים המוזכרים בפרשה הוא דין שאינו קשור דווקא למלחמה, והוא איסור בל תשחית: כִּי
מחלוקת רבן גמליאל וחכמים המשנה בסוף מסכת ראש השנה (לג:): כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן
אחת השאלות הגדולות שהעסיקו את הפילוסופים ביחס לתפילה היא השאלה מה אנו מחדשים לבורא עולם כשאנו מתפללים. הלא הוא יודע
אילו פרקים נבחרו מתוך שלל פרקי תהילים, לומר במסגרת 'פסוקי דזמרא'? המושג 'פסוקי דזמרא' מקורו בגמרא במסכת שבת (קיח:): אמר
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר. ב אֱ-לֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. ג לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ; בְּכָל-גּוֹיִם, יְשׁוּעָתֶךָ. ד
בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית , בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ,
מבואות למצוות התלויות בארץ קדושה ראשונה וקדושה שניה
