היסח הדעת בתפילין
הגמרא במסכת מנחות (לו:) אומרת: אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, קל וחומר מציץ: ומה
הגמרא במסכת מנחות (לו:) אומרת: אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, קל וחומר מציץ: ומה
מה הותר לחולה שאין בו סכנה הגמרא (קכט.) אומרת חולה שאין בו סכנה, אומר לגוי ועושה, דהיינו שהתירו אמירה לגוי
הגמרא בברכות (ח:) אומרת: אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא
שתי משניות בש"ס עוסקות בשאלה, אם אדם שיצא מחוץ לתחום שבת לצורך פיקוח נפש, רשאי לחזור ולהיכנס לתחום. המשנה הראשונה,
המשנה בסוכה (כד:) אומרת: העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה – כשרה. בגמרא מבואר, שהסיבה היא, שהאילנות נחשבים מחיצה
הראשונים נחלקו, האם מצוות שופר היא המצווה לתקוע בשופר, או לשמוע קול שופר. להלכה, אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שהמצווה
בתפילה אנו מכנים את ראש השנה, "יום הזכרון הזה". וכנראה, שברכת זכרונות עוסקת באחד ההיבטים המהותיים של היום הזה. אלא
השבוע ובשבוע הבא אנחנו חורגים מהעיסוק בהלכה, ונעסוק בפרשנות של הברכות הייחודיות לתפילת מוסף של ראש השנה – מלכויות, זכרונות
גרם כיבוי – הסוגיה במסכת שבת המשנה במסכת שבת (קכ. אומרת): ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאין בין ריקנים, בשביל
חובת הצום בזמנים משתנים במשנה בראש השנה (יח.) נדונה השאלה, באילו חודשים יוצאים שלוחי בית דין לבשר לבני הגולה על
