שביעית

מתי עציץ נחשב נקוב במקום אחר דנו ביסודות של שאלת הזזת עציצים בשבת. תמצית הדברים הכתובים שם היא, שאם לוקחים

בתוספתא (שביעית פרק ח) נאמר: הלכה א: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות

בגמרא בגיטין (מז.) נחלקו רבה ורבי אלעזר בשאלה, האם כשגוי קונה קרקע בארץ ישראל, אין חיוב מצוות התלויות בארץ בפירות

לשון התורה לגבי מלאכות הקצירה היא: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:

המשניות בתחילת מסכת שביעית עוסקות בשאלה עד מתי מותר לחרוש עוד לפני שנת השמיטה. משום שמלבד איסור מלאכה בשביעית עצמה,

שאלה אנחנו לא רוצים לעבוד בקרקע בשנת השמיטה, אבל המשמעות היא, שיצמחו הרבה מאוד עשבים שוטים בגינה, ויש חשש שיסתובבו

לכולנו ברור, ששנת ה'תשפ"ב עומדת להיות שנת שמיטה. זה ברור לנו, בין השאר, משום שברור לנו ששנת התשע"ה היתה שנת

בשיעורים הקודמים, דיברנו על המלאכות האסורות בשביעית מהתורה, בעיקר בעקבות דבריו של רבא, שהתורה פירטה ארבע מלאכות למרות ששתים מהן

בשיעור הקודם סקרנו את סוגיות הגמרא הרלוונטיות לעניין, ובמיוחד, את דבריו של רבא, המופיעים בסוגיה בתחילת מועד קטן, שסובר שרק