תשעה באב

כל שנה, סביב תשעה באב, אני עסוק בדילמה – האם ה'תיקון' שלנו לחורבן צריך להתמקד בדרישת המקדש, או בדרישת הסיבות

"אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים" (ברכות לב:). חורבן המקדש הוא ביטוי

הגמרא בתענית (ל.) אומרת: תנו רבנן: כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב: אסור באכילה ובשתיה, ובסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש

בניגוד ליום הכיפורים, שבו רק מי שהוא חולה שיש בו סכנה פטור מלצום (ואף אינו רשאי לצום), הרי שבארבעת הצומות

ערב תשעה באב החל מחצות היום (בערך 12:45) מתחילה החובה שלא להסיח את הדעת מהאבלות במידה מסויימת, ולכן כתבו שנוהגים

קצת על השתלשלות נוסח תפילת 'נחם' ודיניה הירושלמי (ברכות ד, ג) כותב שכמו בשאר החגים, גם בתשעה באב צריך להזכיר

שאלה: אני רוצה להשתתף בכנס מקצועי בין לאומי בתשעה באב. אני נוסע לכנס, בין השאר, כנציג אגודה מקצועית ישראלית, שמבקשת

לקריאה בפורמט PDF שאלה חייל יצא לחופשה מהבסיס בערב תשעה באב, ולא היה אפשר לכבס ביום שבו הגיע לבית. הוא

שבת חזון לקראת שבת מותר להתקלח בצונן, כמו כל השבוע. יש מהספרדים שנוהגים להחמיר ולא להתגלח לקראת שבת זו. ככלל,