מאמרים של: styoav@gmail.com

כשדנים בפתרונות המוצעים ליישום השמיטה בימינו, עולה השאלה, מדוע להשתמש בהם. וכי אין דרך לשמור שמיטה לכתחילה, כפי שרצתה תורה?

פעם שמעתי איזה 'וורט' חביב של ג'קי לוי. הוא דיבר על פסוק מפרשת השבוע שלנו: לא יהיה לך בכיסך אבן

בתוספתא (שביעית פרק ח) נאמר: הלכה א: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות

חז"ל כותבים במקומות רבים, שפירות שביעית קדושים. שיש 'קדושת שביעית'. הביטוי העיקרי של קדושת שביעית, שמתואר בכמה וכמה מקומות בש"ס

אחד הנושאים המרכזיים בפרשת ראה הוא "ריכוז הפולחן": וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-הֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם

עמדנו על כמה מסוגיות הבסיס של היתר המכירה. נציין, שקיימת עוד סוגיה משמעותית, שלא נדונה כאן, והיא שאלת התוקף המשפטי

אחת ההתנגדויות להיתר המכירה, קשורה באיסור לא תחנם. בסוף פרשת ואתחנן (דברים ז) אומרת התורה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-הֶיךָ אֶל

בדיון שלנו על מצוות התלויות בארץ (כאן), דנו בשאלה האם המצוות התלויות בארץ נוהגות בזמן הזה מן התורה או מדרבנן.

בגמרא בגיטין (מז.) נחלקו רבה ורבי אלעזר בשאלה, האם כשגוי קונה קרקע בארץ ישראל, אין חיוב מצוות התלויות בארץ בפירות

על הפסוקים בתורה (ויקרא כה, כ – כב): וְכִי תֹאמְרוּ, מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת