מאמרים של: styoav@gmail.com

לפני שנה, כשדיברתי בשבת הגדול, ניסיתי כל הזמן לא לדבר על הקורונה. היא כל כך מילאה את חיינו, שניסיתי (ללא

בתחילת הפרשה שלנו משה מקהיל את כל עם ישראל, ואומר להם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם". ובעוד אנחנו

בפרפרזה על המשפט המפורסם של יורם ארבל ש"ככה לא בונים חומה", אפשר לומר, שתחילת פרשת השבוע נותנת לנו מתכון –

כשהתראיינו לתפקיד רב הקהילה אצלינו באדם, אחת השאלות שנשאלנו היתה 'איפה הילדים שלכם ילמדו'. והתשובה שלנו היתה, שיותר מאיכות ההוראה

התורה מצווה שבמעיל של הכהן הגדול יהיה פעמונים. הסיבה "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה'

שאלה יש לנו עץ נקטרינה שמניב לא מעט פירות מידי שנה, אבל יוצר המון לכלוך. בנוסף, הפירות מתולעים או בחשש

בשנים כתיקונן, המנהג הרווח הוא לעשות את סעודת פורים אחרי מנחה, ואף להתחיל מאוחר יותר. אבל כשפורים יוצא ביום שישי,

מה עושה מקום להיות קדוש? אם הקב"ה כביכול 'נמצא' שם יותר, הוא קדוש. אבל מה גורם לקב"ה להיות במקומות מסויימים?

אני מודה, שכבר הפסקתי להתעניין בסאגת המשפט של ביבי. מסובך, מתיש, רווי שיח על תככים. פשוט מיציתי את הסבלנות להתעסק

באחד הפיוטים האשכנזיים לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו מעידים על הקב"ה שהוא "הַשָּׁוֶה וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל". וכך