מאמרים של: styoav@gmail.com

בחלק הקודם של המאמר עסקנו באדם שנוקם או נוטר מתוך כעס גרידא על חברו. אולם, פעמים רבות, השיקול שמניע אדם

[1]התורה אומרת (ויקרא יט, יח): לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'. ביאור לאוים אלו

הרמב"ם (הלכות מלכים ה, א) מציין שישנם שלושה סוגים של 'מלחמת מצווה' – מלחמת שבעת עממים, מחיית עמלק, ועזרת ישראל

אחת מברכותיו / תשבחותיו של בלק לישראל היא: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". מיהם האהלים האלו? שני כיוונים ישנם

שתי פרשיות של תלונות של בני ישראל מופיעות בפרשתנו. בפרשת מי מריבה (במדבר כ) נאמר: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה

שאלה קנינו שתילי עצים חדשים כדי לשתול אצלינו בגינה. כמה זמן עלינו לחכות כדי לאכול את הפירות הגדלים על העצים

איך אנחנו מגיבים לכישלון? כשאדם מנסה משהו ולא מצליח, איך הוא מגיב? לצורך הדיון, נתעלם מסוג התגובה הרגיל למדי –

כידוע, דברי קודש טעונים גניזה[1]. במידה ורוצים לטפל בדברי הגניזה באופן ישיר, ולא בהעברתם למתקני גניזה, יש לפעול באופן הבא: