מאמרים של: styoav@gmail.com

כל שנה, סביב תשעה באב, אני עסוק בדילמה – האם ה'תיקון' שלנו לחורבן צריך להתמקד בדרישת המקדש, או בדרישת הסיבות

"אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים" (ברכות לב:). חורבן המקדש הוא ביטוי

בחלק הקודם של המאמר עסקנו באדם שנוקם או נוטר מתוך כעס גרידא על חברו. אולם, פעמים רבות, השיקול שמניע אדם

[1]התורה אומרת (ויקרא יט, יח): לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'. ביאור לאוים אלו

הרמב"ם (הלכות מלכים ה, א) מציין שישנם שלושה סוגים של 'מלחמת מצווה' – מלחמת שבעת עממים, מחיית עמלק, ועזרת ישראל

אחת מברכותיו / תשבחותיו של בלק לישראל היא: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". מיהם האהלים האלו? שני כיוונים ישנם

שתי פרשיות של תלונות של בני ישראל מופיעות בפרשתנו. בפרשת מי מריבה (במדבר כ) נאמר: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה

שאלה קנינו שתילי עצים חדשים כדי לשתול אצלינו בגינה. כמה זמן עלינו לחכות כדי לאכול את הפירות הגדלים על העצים