הוראת דתות זרות ודעות כפירה בבית הספר
***נכתב כתשובה לשאלה של מורה, בהיותי רב אולפנה במסגרת לימודי הסטוריה לומדים באולפנה שלנו גם על הנצרות והאסלאם. במכללות לאומנות
***נכתב כתשובה לשאלה של מורה, בהיותי רב אולפנה במסגרת לימודי הסטוריה לומדים באולפנה שלנו גם על הנצרות והאסלאם. במכללות לאומנות
בפוסט הקודם, ציינו שישנן הנחיות מוסריות בהלכה, שלא הפכו להלכות מחייבות במלא מובן המילה. כלומר, ישנם כללי מוסר שהם בגדר
שאלה: האם יש בעיה הלכתית להחזיר אבדה לגוי? האם ראוי לעשות את זה? תשובה: נראה לי, שבימינו ניתן להחזיר אבדה
מקורות רבים מראים, שמלבד המצוות המפורשות, אנו נדרשים לעשות גם את הדברים שהשכל והמוסר מחייבים אותם. כך יש להבין את
אסור לספור אנשים מישראל ללא צורך (רמב"ם הלכות תמידים פרק ד הלכה ד; מגן אברהם סימן קנו סק"ב). יש שכתבו
חכמים אסרו לסחור בשבת. וזה בכלל 'ממצוא חפצך ודבר דבר'. בכלל איסור סחורה, גם האיסור ללוות מאחרים. מי שרוצה ללוות
המשנה במסכת סנהדרין (דף כד.) דנה במקרה שבעלי הדין הסכימו ביניהם, שעד פסול, כגון קרוב או רשע, ישמש כעד: אמר
התורה אינה מסבירה על מה בדיוק התאוננו בני ישראל. אם כן, מדוע כעס הקב"ה? רש"י במקום, מפרש שלמתאוננים באמת לא
שבת פרשת בשלח נקראת גם ’שבת שירה‘, כי בשבת זו אנו קוראים את שירת הים. חז“ל אומרים לנו, ששירה היא
בתכנית הלימודים החדשה בתנ"ך, כשלומדים את ספר במדבר מתחילים בפרק ט – בפרשת השבוע הבא. הסיבה היא, שעד לשם, מדובר
