שירו לה' שיר חדש
א שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ: ב שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: ג סַפְּרוּ
א שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ: ב שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: ג סַפְּרוּ
היום – אם בקולו תשמעו א לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: ג
קריאת שמע, כפי שהיא בתורה אינה כוללת את המשפט 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. החיבור בין אמירת 'ברוך שם
עד כה עסקנו במשמעותה של קריאת שמע, ובאופן שבו היא מביאה לידי ביטוי את קבלת עול מלכות שמים. כעת אנו
הפרשה שלנו היא פרשת הגלות. ומערכת היחסים של יעקב עם לבן מהווה דגם מסויים למערכת היחסים בין יהודים לגויים. המאפיין
כיצד קרה הדבר, שליצחק ורבקה נולדים שני בנים שונים כל כך באופי? מדרשים רבים מספרים לנו על גנותו של עשו.
בפוסט הקודם עסקנו במושג של קנין דברים. הסברנו, שבניגוד למצב המקובל במשפט הכללי היום, שבו ניתן להתחייב במסגרת חוזית על
למי שאין סבלנות לקרוא את כל הדברים, בשורה התחתונה יש אולי צד מסויים של הידור בשימוש בתכנית "המסלול הכשר". אבל
כדי להדגים את חשיבות העיסוק בשאלת הקניין כשלומדים חושן משפט, נעסוק במושג ההלכתי של קניין דברים. המשנה הראשונה במסכת בבא
במשנה במסכת ברכות (פרק ט משנה ב) נאמר שצריך לברך על הגשם. בגמרא שם נאמר, שאם היתה עצירת גשמים, וכעת
