פתחו שערים

אם נשאל כל יהודי דתי היום, הרי שאנו מונים שנת 5781 שנים לבריאת העולם (מה שמכונה בהרבה מקומות 'המניין ליצירה').

בשיעורים הקודמים, דיברנו על המלאכות האסורות בשביעית מהתורה, בעיקר בעקבות דבריו של רבא, שהתורה פירטה ארבע מלאכות למרות ששתים מהן

בשיעור הקודם סקרנו את סוגיות הגמרא הרלוונטיות לעניין, ובמיוחד, את דבריו של רבא, המופיעים בסוגיה בתחילת מועד קטן, שסובר שרק

סוגיות הגמרא היסודיות סוגיית הגמרא בתחילת מועד קטן משנה מועד קטן ב ע"א: משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעיין

מנין השנים המשנה בראש השנה (ב.) אומרת: ארבעה – ראשי שנים הם. באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד

ספק ערלה בחו"ל המשנה האחרונה במסכת ערלה (ג, ט) אומרת: (1) ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ

מצוות ערלה מפורשת בתורה (ויקרא יט): (כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ

הדיון העיקרי בנוגע לאיסור חדש קשור לשאלת תקפו של האיסור בחו"ל. למרות שבתיאורים מזמן המשנה נראה שהיה אפשר לקצור את

איסור חדש – סוגיות יסוד התורה אוסרת עלינו לאכול מהתבואה החדשה, עד שיוקרב קרבן העומר. הכוונה היא, שתבואה שהשרישה בארץ,

דין חינוך לאבלות באופן כללי לכאורה, חינוך קטנים לאבלות החורבן זהה למצוות חינוך הכללית. אלא שהברייתא במסכת מועד קטן (יד:)