הלכה

אכילה שלא כדרך הנאה הגמרא בעבודה זרה סז: אומרת: תניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך כל הראויה לגר

משנכנס אב ממעטין בשמחה כאמור, מדין המשנה נוהגים החל מראש חודש אב ועד תשעה באב במיעוט שמחה. לדין זה יש

בדרך כלל כאשר החפץ ניזוק או נעלם באונס השומרים פטורים (למעט שואל). הגמרא בבבא מציעא (מב.) דנה בשומר שהופקד אצלו

תפילה במקום אחד כדי שיהיה מנין, יש צורך שעשרה אנשים יתפללו בחדר אחד. לדעת השולחן ערוך (או"ח נה, יד) ניתן

אסור לכבס בשבת מהתורה. המכבס בשבת עובר על תולדה של מלאכת מלבן (רמב“ם הלכות שבת פרק ט הלכה יא).  כיבוס

כל כלי, שדרך השימוש העיקרית בו היא למלאכה האסורה בשבת, מן התורה או מדרבנן, נחשב כלי שמלאכתו לאיסור. למשל, פטיש,

הגדרת תערובת אחת מל“ט אבות מלאכה היא מלאכת בורר, שעניינה הפרדת אוכל מפסולת. מרבית המלאכות עושות שינוי בחפץ שעליו הן

נחלקו הראשונים עד היכן צריך ליטול ידים. חלק אומרים שיש ליטול רק עד סוף האצבעות, וחלק אומרים שיש ליטול  עד

הגמרא בתענית (ל:) אומרת: כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים – אינו רואה בשמחתה, שנאמר "שמחו את

דינים הנוגעים למהלך הצום צחצוח שינים – מי שמפריע לו כשהוא לא מצחצח שינים, רשאי לצחצח שינים בצום (משנה ברורה