פרשת שבוע

אם פרשת השבוע שעבר עסקה, בחייו של יעקב בגלות, הרי שהפרשה שלנו עוסקת בחזרה מהגלות לארץ. במובן מסויים, לדורנו, הדור

חותני נוהג לומר לילדיו כל פעם שמגיעים לפרשת תולדות, שאם פעם אתם מכינים אוכל, ואח שלכם בא מהעבודה רעב, והוא

כשאברהם מבקש מעפרון למכור לו את מערת המכפלה, עפרון מבקש לתת אותה בחינם. אולם, אברהם מסרב. מדוע? לכאורה, התשובה היא,

לעתים, התורה באה להסביר, מדוע צריך לעשות דברים מסויימים, דרך סיפור. דומני, שכך יש לקרוא את סיפור המלאכים שמגיעים אל

אחת המצוות בפרשתנו היא מצוות הנישואין. כדי להבין את החידוש שחידשה התורה בשני עניינים אלו, נזכיר את דברי הרמב"ם בתחילת

סופה של פרשת שופטים עוסק במצוות הקשורות למלחמה. התורה מספרת, שכשיוצאים למלחמת הרשות (כפי שחז“ל מפרשים את הפרשיה הזו), טרם

בתחילת פרשת ראה מציג הקב“ה בחירה בפני עם ישראל: ”רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ

בהלוויתו של הרב אהרון ליכטנשטיין זצ“ל, מגדולי דורנו, סיפרו כמה וכמה מבניו על כך שהיה מקפיד ללמוד איתם תורה מדי

אחד הנושאים החוזרים בספר דברים הוא החשש של משה מהרעה במצבו הרוחני של עם ישראל לאחר הכניסה לארץ. לחשש זה

"שלושה נתנבאו בלשון איכה: משה, ישעיה וירמיה. משה אמר 'איכה אשא לבדי'. ישעיה אמר: 'איכה היתה לזונה'. ירמיה אמר: 'איכה