מאמרים של: styoav@gmail.com

אחת ההתנגדויות להיתר המכירה, קשורה באיסור לא תחנם. בסוף פרשת ואתחנן (דברים ז) אומרת התורה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-הֶיךָ אֶל

בדיון שלנו על מצוות התלויות בארץ (כאן), דנו בשאלה האם המצוות התלויות בארץ נוהגות בזמן הזה מן התורה או מדרבנן.

בגמרא בגיטין (מז.) נחלקו רבה ורבי אלעזר בשאלה, האם כשגוי קונה קרקע בארץ ישראל, אין חיוב מצוות התלויות בארץ בפירות

על הפסוקים בתורה (ויקרא כה, כ – כב): וְכִי תֹאמְרוּ, מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת

שאלה עזרת הנשים בבית הכנסת אצלינו היא, במובן מסויים, המשך של עזרת הגברים. אבל, יש מחיצות שמגיעות עד התקרה, ויוצרות

לשון התורה לגבי מלאכות הקצירה היא: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:

המשניות בתחילת מסכת שביעית עוסקות בשאלה עד מתי מותר לחרוש עוד לפני שנת השמיטה. משום שמלבד איסור מלאכה בשביעית עצמה,

שאלה בשבוע הבא יש לנו היה טקס סיום יב עם השכבה שאני מחנכת. חשבנו לבקש מהאבות הכהנים לברך את התלמידות

שאלה אנחנו לא רוצים לעבוד בקרקע בשנת השמיטה, אבל המשמעות היא, שיצמחו הרבה מאוד עשבים שוטים בגינה, ויש חשש שיסתובבו

אוקמי ומקום הפסד כפי שהזכרנו במקום אחר, הגמרא בתחילת מועד קטן מסבירה, שהסיבה שמותר להשקות בשביעית היא שמדובר באיסור דרבנן.