מאמרים של: styoav@gmail.com

הגמ' בכתובות (כ.) אומרת: ת"ר: כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים. אמר רב הונא והוא

תמצית הדין למעשה לדעת רוב רובם של הפוסקים, אסור להשתמש בשבת בכל החומרים המשחתיים, שיש בהם איסור ממרח, שהוא תולדת

לא תמיד שמים לב לכך, אבל בכל יום טוב ישנה מצוות עשה מהתורה לשמוח. בתורה מופיעה מצוות השמחה בשני הקשרים.

בפוסט הקודם עסקנו בשלושת סוגי הפסול העיקריים של קרבן – מחשבת שלא לשמו, מחשבת חוץ לזמנו , ומחשבת חוץ למקומו.

סופה של פרשת שופטים עוסק במצוות הקשורות למלחמה. התורה מספרת, שכשיוצאים למלחמת הרשות (כפי שחז“ל מפרשים את הפרשיה הזו), טרם

בדיון קודם הצגנו שתי שיטות ראשונים ביחס להגדרת עובדין דחול. שיטת הרמב"ן היא, שעובדין דחול הוא בעצם חלק מחיוב כבוד

בתחילת פרשת ראה מציג הקב“ה בחירה בפני עם ישראל: ”רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ

ספר החינוך (מצווה קמד) עוסק באיסור לפגל את הקדשים, ומגדיר את האיסור: "פיגול הוא קרבן שחשב עליו הכהן המקריב מחשבת

שאלה אנו רוצים לעשות את הברית בשבת בבית הכנסת בסוף התפילה כנהוג, ואחרי כן לעשות קידוש לקהילה. את סעודת הברית

בהלוויתו של הרב אהרון ליכטנשטיין זצ“ל, מגדולי דורנו, סיפרו כמה וכמה מבניו על כך שהיה מקפיד ללמוד איתם תורה מדי