מאמרים של: styoav@gmail.com

לא תמיד שמים לב לכך, אבל בכל יום טוב ישנה מצוות עשה מהתורה לשמוח. בתורה מופיעה מצוות השמחה בשני הקשרים.

בפוסט הקודם עסקנו בשלושת סוגי הפסול העיקריים של קרבן – מחשבת שלא לשמו, מחשבת חוץ לזמנו , ומחשבת חוץ למקומו.

סופה של פרשת שופטים עוסק במצוות הקשורות למלחמה. התורה מספרת, שכשיוצאים למלחמת הרשות (כפי שחז“ל מפרשים את הפרשיה הזו), טרם

בדיון קודם הצגנו שתי שיטות ראשונים ביחס להגדרת עובדין דחול. שיטת הרמב"ן היא, שעובדין דחול הוא בעצם חלק מחיוב כבוד

בתחילת פרשת ראה מציג הקב“ה בחירה בפני עם ישראל: ”רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ

ספר החינוך (מצווה קמד) עוסק באיסור לפגל את הקדשים, ומגדיר את האיסור: "פיגול הוא קרבן שחשב עליו הכהן המקריב מחשבת

שאלה אנו רוצים לעשות את הברית בשבת בבית הכנסת בסוף התפילה כנהוג, ואחרי כן לעשות קידוש לקהילה. את סעודת הברית

בהלוויתו של הרב אהרון ליכטנשטיין זצ“ל, מגדולי דורנו, סיפרו כמה וכמה מבניו על כך שהיה מקפיד ללמוד איתם תורה מדי

אחד הנושאים החוזרים בספר דברים הוא החשש של משה מהרעה במצבו הרוחני של עם ישראל לאחר הכניסה לארץ. לחשש זה

ערב תשעה באב החל מחצות היום (בערך 12:45) מתחילה החובה שלא להסיח את הדעת מהאבלות במידה מסויימת, ולכן כתבו שנוהגים