מאמרים של: styoav@gmail.com

בסוף פרשת ואתחנן (דברים ז) אומרת התורה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-הֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם

הרמב"ם (ספר המצוות שורש א) מסביר, שמצוות הלל היא מדרבנן. כך עולה גם מסוגיות רבות בש"ס. למשל, הגמרא במסכת ברכות

בפרשת אמור נצטווינו "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". הטעם המוכר יותר למצווה זו הוא דברי הרמב"ם

מצוות תוכחה מתוארת בפרק יט של ספר ויקרא: לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ…לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא

מצוות כיבוד הורים היא המצווה החמישית שבעשרת הדברות. מקובל לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות, כך שה'לוח' הראשון עוסק בענייני

מצוות קידוש נלמדת מן הציווי בעשרת הדברות "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". בספר החינוך (מצווה לא) מסביר מהי מצוות הקידוש:

מצוות תפילין מופיעה בשתי הפרשיות של קריאת שמע. בשתי פרשיות אלו, מצוות התפילין היא חלק מהאופן שבו אנו מקפידים שדברי

מקובל להבחין בין שני סוגים של גבולות הארץ – גבול ההבטחה, וגבול הציווי (פרשת מסעי). גבול ההבטחה בברית בין הבתרים

המקורות בגמרא ובראשונים הברייתא במסכת גיטין (ח.) אומרת: ת"ר בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל ובשלשה לחו"ל: עפרה טמא כחו"ל,

מצוות מזוזה מופיעה בשתי הפרשיות של קריאת שמע. בשתי פרשיות אלו, מצוות המזוזה היא חלק מהאופן שבו אנו מקפידים שדברי