תצווה תשעט – כיסוי וגילוי
פרשת תצווה עוסקת באריכות בפרטי הבגדים של הכהן הגדול ושאר הכהנים, וזו הזדמנות להרהר במשמעות הבגדים בכלל. במובן אחד, הבגד
פרשת תצווה עוסקת באריכות בפרטי הבגדים של הכהן הגדול ושאר הכהנים, וזו הזדמנות להרהר במשמעות הבגדים בכלל. במובן אחד, הבגד
מדי שנה, בפרשת משפטים, אני מהרהר בעובדה המדהימה, שהתורה ממקמת את העיסוק הרחב בענייני בין אדם לחברו בין שני חלקיה
הפסוק החותם את פרשת השבוע שלנו הוא: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו". הפירוש המוכר יותר
פרשת בשלח מחולקת בין שני נושאים 'גדולים' – קריעת ים סוף, ועלילות בני ישראל במדבר. לא לגמרי ברור מה הקשר
בעולם הפדגוגיה, מקובל לדבר על כך שניתן ללמד בדרך ש'המורה במרכז', או בשיטה ש'התלמיד במרכז'. ההבדלים בין שתי השיטות האלו
לאשתי ולי יש 'חקירה' שאנחנו אוהבים להשתעשע בה מפעם לפעם. האם צריך לעמוד בצפירה ביום הזיכרון ויום השואה, כשאין אף
”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ
בפרשה שלנו, מתרחש המשבר הרציני הראשון במערכת היחסים בין הקב"ה ובין עם ישראל. משבר חמור מאוד, שיחד עם המשבר בשנה
לאחר שהתורה תיארה את כלי המשכן בפרשת תרומה, מתוארים בגדי הכהנים בפרשת תצווה. לכאורה, זהו סיום תיאור בניין המשכן, כאשר
מבין כלי המשכן, תפקידו של השולחן הוא העלום ביותר. על השולחן היו מניחים מדי שבת את לחם הפנים, ושבוע אחרי
