לכו נרננה
היום – אם בקולו תשמעו א לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: ג
היום – אם בקולו תשמעו א לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: ג
קריאת שמע, כפי שהיא בתורה אינה כוללת את המשפט 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. החיבור בין אמירת 'ברוך שם
עד כה עסקנו במשמעותה של קריאת שמע, ובאופן שבו היא מביאה לידי ביטוי את קבלת עול מלכות שמים. כעת אנו
הקדושה בנויה בעצם על שני פסוקים שכל אחד מהם נאמר בהקשר אחר במקורם. הפסוק הראשון "קדוש קדוש …" הוא חלק
חז"ל אומרים, שמבנה התפילה הוא 'שבח, בקשה והודאה'. שלושת הברכות הראשונות של התפילה עוסקות בשבחו של מקום. ומטבע הדברים, כל
ברכת הגאולה שאותה אנו אומרים לאחר קריאת שמע ולפני תפילת עמידה, כוללת שני רכיבים. החצי הראשון של הברכה הוא הודאה
השבוע נדון בפרשה השלישית של שמע – פרשת ציצית. הרמב"ם (הלכות קריאת שמע פרק א) כותב: הלכה ב: ומה הוא
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר
עד כה עסקנו במשמעותה של קריאת שמע, ובאופן שבו היא מביאה לידי ביטוי את קבלת עול מלכות שמים. כעת אנו
מה תפקידה של קריאת שמע? המשנה בברכות (פרק ב משנה ב) אומרת: אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת
