שערים לפרשה

כשאני דמיינתי לעצמי את קריעת ים סוף בתור ילד, היה ברור לי שבתוך הים יש שביל רחב, וכל עם ישראל,

היום סיימתי את מסכת מכות, לקראת תענית בכורות. המסכת מסתיימת בדרשות וסיפורים שמשדרים אופטימיות. המפורסם שבהם, הוא הסיפור החותם את

(כיוון שהדרשה נאמרה במוצ"ש, ניתן לראות את ההקלטה כאן) מדי שנה, כשאנחנו עוסקים במצוות סיפור יציאת מצרים אני חוזר אל

קריאת ספר ויקרא "מפילה" עלינו הררים של פרטים בדיני הקרבנות. בין כל הפרטים האלו, קשה לפעמים לחוש את תנועות הנפש

כל שנה, כשקוראים את פרשת משפטים, אני מדגיש את הפצצה שהקב"ה מטיל בפרשה הזו – עבודת ה' היא לא רק

בשבת הבאה, כשנקרא את עשרת הדברות, נלמד על הציווי על השבת. הדבר העיקרי שעליו נצטווה בשבוע הבא הוא: "לא תעשה