בחוקותי תשעט – בחוקותי תלכו
פרשת בחוקותי נפתחת במילים "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". רש"י במקום מתייחס לכפילות שבין החוקות והמצוות: "אם
שערים לפרשה
בהר תשעט – צדקה וצדק חברתי
פרשת בהר עוסקת, במובנים רבים, באופן שבו החברה צריכה לדאוג לפרטים המרכיבים אותה. השמיטה והיובל יוצרות מנגנונים לעזרה לעניים ולכך
אמור תשעט – בין נדר לנדבה
כשאדם מחליט להקריב קרבן, מרצונו הטוב, הוא יכול לנדור קרבן, או להתנדב קרבן. את ההבדל ההלכתי בין נדר לנדבה מתארת
קדושים תשעט – קדושים תהיו
פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בתחילת הפרשה נאמר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-היכם", ובסופה "והייתם לי
מצורע תשעט – יום הטמא ויום הטהור
פרשת מצורע עוסקת כולה בענייני טומאה וטהרה. הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מז) כותב, שהיסוד של ענייני טומאה וטהרה קשור בהרחקה
ויקרא תשעט – צפון, חוץ ופנים
למה שוחטים את קדשי הקדשים בצפונו של המזבח? מה עניינו של צד צפון? החזקוני אומר, שהצפון הוא בעצם לא צפון,
פקודי תשעט – מחשבה ומעשה
בתחילת פרשתנו, חוזרת התורה על הקביעה שבצלאל הוא זה שבנה את המשכן: "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה
ויקהל תשעט – מנהיגות משתפת
מתוך כלל התרומה שהיתה נחוצה למשכן, הנשיאים הביאו רק את אבני החושן. רש"י מביא מדרש, לפיו הנשיאים חיכו לראות מה
כי תשא תשעט – וראית את אחורי ופני לא יראו
כשמשה רבנו מבקש לראות את כבודו של הקב"ה, הקב"ה מוכן להראות. אבל מדגיש: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ". המפרשים
תצווה תשעט – כיסוי וגילוי
פרשת תצווה עוסקת באריכות בפרטי הבגדים של הכהן הגדול ושאר הכהנים, וזו הזדמנות להרהר במשמעות הבגדים בכלל. במובן אחד, הבגד