אחרי מות קדושים תשעז
וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים על פי פרשנותו של רבי ישמעאל, פסוקי התורה ”אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט
וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים על פי פרשנותו של רבי ישמעאל, פסוקי התורה ”אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט
אחד הסימנים ההופכים מצורע למצורע מוחלט הוא הפשיון – כאשר כתם הצרעת גדל. עם זאת, אם כתם הצרעת יתפשט בכל
כשמביאים קרבן מן העוף, ניתן להביא או תורים או בני יונה. לא רק שמדובר בשני מינים שונים, אלא שתורים כשרים
בצלאל היה האדם המתאים ביותר לבנות את המשכן, משום שהקב“ה מילא אותו ”בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת ”. רש“י מסביר, שאין כאן
הסיפור המרכזי בפרשת השבוע שלנו הוא משבר, אולי המשבר הכי גדול, ובוודאי הכי מפתיע, של עם ישראל במדבר – חטא
מפרשי התורה נחלקו בשאלה מה תפקידו של המשכן. כפי הנראה, רש“י ממקם את הציווי על המשכן לאחר חטא העגל, מה
סופה של פרשת משפטים מתאר את הברית שכרת ה‘ עם בני ישראל בסיני. כחלק מברית זו, משה בונה מזבח ושתים
אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות היא – מה האדם בטבעו. טוב, או רע? אפשר לדון בשאלה הזו סביב פסוקים כמו "אשר
לפני כמה שנים, כמה מצרים החליטו לתבוע את עם ישראל בתביעת נזיקין על עשר המכות. התגובה של עם ישראל היתה
כשיוסף פוגש את יעקב, אומרת התורה: ”ויֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד“. על פי פרשנותו של רש“י,
