פרשת שבוע

ביומו האחרון עלי אדמות, משה רבנו דואג להמשכיות ההנהגה של עם ישראל. יהושע מתחיל לתפקד כמנהיגם של ישראל, ומשה מסיים

פרשתנו לוקחת אותנו כבר לימים הראשונים של עם ישראל בארץ. עם הכניסה לארץ, אנו מצווים מיד להקים מזבח ולכתוב עליו

פרשתנו מתארת את מוסדות השלטון בעם ישראל. בתחילת הפרשה, מוזכרים תפקידיהם של השופטים והשוטרים, לאחר מכן, תפקידו של המלך, ולאחר

אחד המקומות המרכזיים שבהם התורה מצווה על מתן צדקה היא בפרשתנו: ”כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ

כשהתורה מתארת לנו את שבחו של הקב“ה, היא מתארת את שבחו בשני תחומים. מחד: ”כִּי ה‘ אֱ-הֵיכֶם הוּא אֱ-הֵי הָאֱ-הִים,

במסגרת תיאור אירועי העבר של עם ישראל, נקרא השבוע את התיאור של משה רבנו של מעמד הר סיני, ועשרת הדברות.

לאחר שהקב“ה אישר את בקשתן של בנות צלפחד לרשת את אביהן, מגיעים ראשי האבות למשפחת גלעד אל משה, ומציגים את

פרשת השבוע נפתחת בהצהרה מרגשת במיוחד "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל

בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי עוסק כל שנה מחדש בפרשת קרח, במילותיו של קרח 'כי כל העדה כולם קדושים

כשמשה רבנו מבקש מהקב"ה למנות את מחליפו, הוא פונה לקב"ה: " יִפְקֹד ה' אֱ-הֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה".