ספר בראשית

בחודשים האחרונים, אני מקשיב מדי שבוע ל"חידוש מהגוש" על פרשת השבוע של ישיבת הר עציון, בעיקר לרב מדן והרב בזק

אחת התקוות שלי, ובמידה מסויימת החרדות שלי, בהתחלת סבב חדש של הקריאה בתורה, היא שמא לא אלמד שום דבר חדש.

כמו בהרבה מקרים אחרים בספר בראשית, הבכורה עוברת מהאח הגדול, אל אחד הצעירים. כך היה מישמעאל ליצחק, בין יעקב לעשיו,

חבר שלי, שהוא מנהל באיזושהי חברת היי טק, סיפר לי פעם על השימוש שלהם בטכניקת סיעור מוחות במחקר. בטכניקה של

אני קורא עכשיו את ספרו של הרב זקס "לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות". אחת הטענות בספר, ובמידה רבה,

אחד הפסוקים שמושכים אותי כל פעם מחדש בפרשת תולדות, הוא הפסוק "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי

פרשת השבוע מספרת על עלילותיו האחרונות של אברהם אבינו. כששרה נפטרה, אברהם הפסיק לפעול. הוא לא עושה יותר שום דבר

אחת התכונות החשובות של אברהם אבינו שמתגלות בפרשנו, היא המעורבות החברתית וחוש הצדק שלו. הקב"ה מעדכן את אברהם על חורבנה

כשאברהם הגיע לארץ, לאחר שנות נדודים שהתחילו עוד בימי ילדותו, הוא קיווה להתמקם בשקט ובשלווה, כדי שיוכל לקרוא בשם ה',

חז"ל אומרים על הפסוק "תמים היה בדורותיו", שיש שהיו דורשים את נח לשבח, ויש שהיו דורשים אותו לגנאי. עבורי, זה