כי תבא תשפג – תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב
אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל
אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל
פרשת שופטים עוסקת, בין השאר, במצוות של המוסדות העיקריים של המדינה היהודית – הסנהדרין, המלך והנביא. הפרשה פותחת בפסוק "שֹׁפְטִים
שתים מבין שלוש הפרשיות שאנו קוראים בקריאת שמע, נמצאות בשתי פרשיות עוקבות: פרשת 'שמע' נמצאת בפרשת ואתחן, ואילו פרשת 'והיה
ירושלים של חזקיהו המלך היתה אי בודד של שלטון ישראלי, בתוך ים הכיבוש הבבלי "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה
כשלמדתי בנתיב מאיר, זו היתה תקופת הסכמי אוסלו. הארץ היתה כמרקחה, והציונות הדתית, שאז עוד האמינה בהפגנות, יצאה להפגנות ענק
פעם שמעתי איזה 'וורט' חביב של ג'קי לוי. הוא דיבר על פסוק מפרשת השבוע שלנו: לא יהיה לך בכיסך אבן
אחד הנושאים המרכזיים בפרשת ראה הוא "ריכוז הפולחן": וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-הֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם
לקראת תום נאום בן ארבעים יום של משה, הוא מחליט לשנות סגנון, ועובר לשירה, שירת האזינו. (א) ואת השירה הזו
בצבא, כל דבר מתחלק לשלושה. אבל בפרשה שלנו נראה, שתהליך התשובה מתחלק לשתים: וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
פעם, דרשות לקראת הימים הנוראים היו עוסקות באישה של גהינם, ובכך שאדם צריך להתעורר ולעשות תשובה, כדי שלא ידונו אותו