פתחו שערים

אחרי שבמאמר הקודם עסקנו בגדרי המושג של 'דינא דמלכותא דינא', נעסוק באופן נוסף שבו נוצרים חוקים אזרחיים, בהקשר של דיני

הגמרא במסכת גיטין (עו:) אומרת: אמר רב ספרא: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי – בעכו הוו מפטרי, משום דאסור לצאת

המקור לחיוב לחם משנה בסעודות שבת הוא בגמרא במסכת שבת (קיז:): אמר רבי אבא: בשבת חייב אדם לבצוע על שתי

התורה כותבת בכמה מקומות, שאסור לנו ללכת בחוקות הגויים. בתורה, הדברים מובאים בשני הקשרים עיקריים. בספר דברים (יב, ל) נאמר:

אחד הנושאים הבוערים הקשורים לגיור בימינו, הוא הנושא של גיור קטנים. במאמר זה אני מבקש לסקור בקצרה את יסודות הדיון

במאמר הקודם, עמדנו על יסודות הסוגיה והראשונים בענייני הגיור. נחזור בקצרה על המסקנות ההלכתיות המתבארות מסוגיית הגמרא בכתובות (יא.): ניתן

במאמר הקודם עסקנו בשאלה העקרונית, האם מי שמתגייר צריך בכלל לקבל מצוות. המאמר הנוכחי עוסק בשאלה, מה היקף קבלת המצוות

מקורות היסוד כפי שהסברנו במאמר הפותח את סדרת מאמרי הגיור (כאן), שלבי הגיור הם מילה, טבילה והרצאת דמים. הנושא של

הברייתא במסכת יבמות (כד:) אומרת: תנו רבנן: אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד

כפי שהסברנו במאמר הקודם, הגמרא ביבמות (מו:) אומרת ש"גיור צריך שלושה – משפט כתיב ביה", ופשטות הברייתא היא, שהשלושה נצרכים