פתחו שערים

במאמרים הקודמים[1] עסקנו בשאלה האם התורה עוסקת בתחומים שהיום מסווגים כמדעי הטבע. אלו תחומים שאינם נוגעים במיוחד לשאלות אתיות ומוסריות,

שני המאמרים הקודמים (כאן וכאן) עסקו בשאלת מקומם של מדעי הטבע בתורה. במאמר הזה, נשתדל לסקור את האפשרויות השונות העולות

כפי שהקדמנו במבוא, אנו מוצאים במסגרת התלמוד דוגמאות רבות לעיסוק של חז"ל במדעים בכלל, ובכלל זה, גם בתרופות. את הדיון

במסגת המאמץ שלנו לברר באילו תחומים עוסקת התורה, ומה חורג כבר מהמונח 'תורה', נתחיל מדיון בשאלת תפקיד לימודי המדעים לדעת

אחרי שבמאמר הקודם עסקנו בגדרי המושג של 'דינא דמלכותא דינא', נעסוק באופן נוסף שבו נוצרים חוקים אזרחיים, בהקשר של דיני

הגמרא במסכת גיטין (עו:) אומרת: אמר רב ספרא: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי – בעכו הוו מפטרי, משום דאסור לצאת

המקור לחיוב לחם משנה בסעודות שבת הוא בגמרא במסכת שבת (קיז:): אמר רבי אבא: בשבת חייב אדם לבצוע על שתי

התורה כותבת בכמה מקומות, שאסור לנו ללכת בחוקות הגויים. בתורה, הדברים מובאים בשני הקשרים עיקריים. בספר דברים (יב, ל) נאמר:

אחד הנושאים הבוערים הקשורים לגיור בימינו, הוא הנושא של גיור קטנים. במאמר זה אני מבקש לסקור בקצרה את יסודות הדיון

במאמר הקודם, עמדנו על יסודות הסוגיה והראשונים בענייני הגיור. נחזור בקצרה על המסקנות ההלכתיות המתבארות מסוגיית הגמרא בכתובות (יא.): ניתן