שערים לפרשה

אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל

פרשת שופטים עוסקת, בין השאר, במצוות של המוסדות העיקריים של המדינה היהודית – הסנהדרין, המלך והנביא. הפרשה פותחת בפסוק "שֹׁפְטִים

שתים מבין שלוש הפרשיות שאנו קוראים בקריאת שמע, נמצאות בשתי פרשיות עוקבות: פרשת 'שמע' נמצאת בפרשת ואתחן, ואילו פרשת 'והיה

ירושלים של חזקיהו המלך היתה אי בודד של שלטון ישראלי, בתוך ים הכיבוש הבבלי "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה

לאשתי יש עצה טובה: אם רוצים לא להשמין כשמוזמנים לאירוע עם אוכל חלבי, לאכול לפני האירוע נקניקיה. אם לא נהיה

אצלינו בבית, ואני משער שכך מקובל גם בבתים רבים, קריאת ההגדה מתנהלת בסבב. יש קטעים קשים יותר לקריאה ולהסברה, ויש

מעמד הר סיני היה כנראה אחד המעמדות המרגשים ביותר בתנ"ך, ואחד הניסים הגלויים העוצמתיים ביותר. הר סיני עשן כולו, קולות

אילו היינו צריכים לתת כותרת לפרשת ויגש, הרי שמרבית הפרשה עוסקת בחיבור מחדש של משפחת יעקב. יוסף מתגלה לאחיו, מציג

בגליון הראשון של כתב העת "מגדים" של מכללת הרצוג (ניתן לקריאה כאן), התפרסם מאמר של הרב יואל בן נון שעוסק

חלק נכבד מפרשת תולדות עוסק בסיפור ברכות יצחק לבניו. והשאלה שנעסוק בה היא, מה טיבן של ברכות של אדם. האבן