פרשת שבוע

אחד הנושאים שמעסיקים אותי די הרבה בזמן האחרון, הוא מושג ההיררכיה הרבנית. כמדומה, שלא מעט מחלוקות רוחניות – ציבוריות שמתרגשות

בפרשתנו אנו לומדים על המפגש הראשון בין הקב"ה ובין גדול הנביאים – משה רבנו. ממפגש זה ניתן ללמוד רבות על

פעם שמעתי איזה 'וורט' חביב של ג'קי לוי. הוא דיבר על פסוק מפרשת השבוע שלנו: לא יהיה לך בכיסך אבן

מאורעות מבצע 'שומר החומות' שהתרחשו בימים האחרונים הקשו עלי להתפלל. אנחנו גרים באזור בארץ, שכמעט לא הושפע באופן ישיר מהאירועים.

בתחילת הפרשה שלנו משה מקהיל את כל עם ישראל, ואומר להם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם". ובעוד אנחנו

בפרפרזה על המשפט המפורסם של יורם ארבל ש"ככה לא בונים חומה", אפשר לומר, שתחילת פרשת השבוע נותנת לנו מתכון –

התורה מצווה שבמעיל של הכהן הגדול יהיה פעמונים. הסיבה "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה'

יש מחלוקת תנאים מפורסמת, מתי היתה גאולתם של ישראל. מצד אחד, מכת בכורות התרחשה בלילה. וההצהרה ההיסטורית של פרעה "קומו

כולם יודעים שהמספר החזק בליל הסדר הוא 4. ארבע כוסות, ארבע קושיות, ארבעת הבנים, וכמובן, ארבע לשונות הגאולה. אבל כמובן,

המפגש שלנו עם משה, בתחילת ספר שמות, מדגים לנו כמה מתכונות האופי של אדון הנביאים. עוד בהיותו בבית פרעה, הוא