פרשת שבוע

אחרי מכות מצרים המדהימות, אחרי שהקב"ה מתערב בעצמו, לא באמצעות מלאך, לא באמצעות שרף, לא עוד דרך שליחו משה, אלא

פרשת לך לך מפגישה בין שני גורמים שעתידים ללכת ביחד עד סוף כל הדורות. מצד אחד, במובן מסויים, נולד עם

אבא שלי נוהג לומר, שכשילד נולד, ההורים מבלים את שלוש השנים הראשונות, ללמד אותו לעמוד, ללכת ולדבר. ואת שארית החיים,

אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל

פרשת שופטים עוסקת, בין השאר, במצוות של המוסדות העיקריים של המדינה היהודית – הסנהדרין, המלך והנביא. הפרשה פותחת בפסוק "שֹׁפְטִים

שתים מבין שלוש הפרשיות שאנו קוראים בקריאת שמע, נמצאות בשתי פרשיות עוקבות: פרשת 'שמע' נמצאת בפרשת ואתחן, ואילו פרשת 'והיה

ירושלים של חזקיהו המלך היתה אי בודד של שלטון ישראלי, בתוך ים הכיבוש הבבלי "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה

לאשתי יש עצה טובה: אם רוצים לא להשמין כשמוזמנים לאירוע עם אוכל חלבי, לאכול לפני האירוע נקניקיה. אם לא נהיה

מעמד הר סיני היה כנראה אחד המעמדות המרגשים ביותר בתנ"ך, ואחד הניסים הגלויים העוצמתיים ביותר. הר סיני עשן כולו, קולות

שתים מהשאלות שאני אוהב לעסוק בהן בכל סיפור שהוא במקרא, הן: מה המטרה שלשמה מובא הסיפור, ולמה הוא מובא דווקא