חיוב על הנאה
ישנן מספר דרכים שבהם אדם יכול להיות חייב לחברו כסף. לפעמים, הדבר נעשה בהסכמה, כמו כשאדם מלווה לחברו כסף, או
ישנן מספר דרכים שבהם אדם יכול להיות חייב לחברו כסף. לפעמים, הדבר נעשה בהסכמה, כמו כשאדם מלווה לחברו כסף, או
תשובה היא תהליך קשה, ואנו מוצאים תקנות רבות של חז"ל שנועדו להקל על החוזרים בתשובה. בין השאר, ישנן תקנות המתייחסות
הפוסט הזה מוקדש לכלל ההלכתי 'דינא דמלכותא דינא'. המקום העיקרי שבו נדון כלל זה הוא בסוף מסכת בבא קמא (קיג.
בכמה מקומות בגמרא מוזכרת המימרא המפורסמת של רבי יוחנן: אמר ר' יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהן אינן יכולין
כידוע, כלל יסוד בדיני הממונות הוא ש'המוציא מחברו עליו הראיה'. עד כדי כך חשוב כלל זה, שהגמרא (בבא קמא מו.)
הגמרא בבבא קמא (מח) אומרת: ואמר רבא: נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות, והזיק את בעל הבית או בעל הבית
המשנה בבבא קמא (כו.) אומרת ש‘אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין מזיד, בין ער, בין ישן‘. בגירסת המשנה המופיעה בגמרא
הגמרא (בבא קמא כז:) דנה בשאלה אם אדם יכול להגן על רכושו גם באלימות, או שאם אינו יכול להגן על
בכמה מקומות בש"ס נזכר, שגרמא בנזיקין פטור. עם זאת, הגמרא (בבא קמא ק.) אומרת, שרבי מאיר סובר שחייבים על נזק
שאלת היסוד שבה נעסוק היא, האם תשלומי הנזיקין נועדו לפצות את הניזק על ירידת הערך של החפץ הניזוק, או להחזיר
